Fandom

Scratchpad

Avital

216,244pages on
this wiki
Add New Page
Discuss this page0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

בהתחשב באינטראקציות: השפעת האינטרנט על ה"אני" ועל החברה

המאמר עוסק בממצאים עיקריים של מחקר לגבי תהליכי און-ליין של קבוצות, ביטויי האני ויחסים בינאישיים באינטרנט. לגבי האינטראקציות באינטרנט מוצגת בתחילה תיאוריית השימושים והסיפוקים ולפיה נטען כי אם המוטיבציות והמטרות של השימוש במדיה ידועות, התוצאות יהיו צפויות, כלומר לשימוש למטרות ספציפיות יש אפקט מרכזי שיהיה תקף לגבי כל אחד מאלו שמטרותיהם זהות.

במאמר טוענים כי יש להתמקד בהקשר החברתי של האינטראקציות ולבחון את הייחודיות של כל משתמש במפגש עם האינטרנט. לשם כך, החוקרים בחנו שלושה משתנים שמתקשרים עם מאפייני תקשורת האינטרנט הייחודיים: בדידות וחרדה חברתית, ביטויי האני ברשת ומוטיבציות שונות לשימוש באינטרנט. לגבי בדידות וחרדה חברתית החוקרים התמקדו בשאלה האם אנשים מופנמים ובודדים נעשים בעקבות השימוש באינטרנט בודדים יותר או פחות? מבט משולב על תוצאות המחקרים מצביע על כך שאין תשובה מוחלטת על שאלה זו וכי קיימות אפשרויות שונות עבור הבודדים והמופנמים באינטראקציות ברשת.

לגבי ביטויי העצמי באינטרנט, נמצא כי האינטרנט מאפשר למשתמשים בו לבטא יותר את האני האמיתי שלהם. בהשוואה לאינטראקציה פנים אל פנים, באינטראקציות באינטרנט בא לידי ביטוי יותר האני האמיתי. אך גם כאן יש הבדלים בין אנשים מבחינת מטרות השימוש שלהם, רמת המודעות ומידת השוני בין האני המובע לאני האמיתי.

לגבי מוטיבציות השימוש נטען באופן כללי כי מטרות היחיד בשימושו באינטרנט משפיעות על הדרך שבה הוא ישתמש באינטרנט , על יחסיו עם אחרים בקבוצה וכן על תפקוד הקבוצה כולה. בהקשר זה יש משמעות עצומה לאנונימיות של החברים בקבוצה כלשהי ברשת, בייחוד מבחינת השלטת נורמות חברתיות, התייחסות לסטיגמות חברתיות וכן הענקת תמיכה חברתית.

טכנולוגיות תקשורת וחברויות בזמן מעבר מלימודי תיכון לקולג'

מאמר זה בוחן איזה תפקיד יש לסוגי התקשרויות שונים בשמירה על קשרים חברתיים. זאת על רקע התופעה החברתית שבה קשרים חברתיים מימי התיכון הולכים ונעלמים, עם המעבר של התלמידים לקולג' ולאוניברסיטה. הטענה היא שטכנולוגיות של תקשורת מילולית ממרחק (טלקומוניקציה) עשויות לשנות את כמות ותדירות התקשורת ואת אופייה בין אנשים המרוחקים גיאוגרפית זה מזה. בנוסף, נטען כי עלויות התקשורת משפיעות אף הן על תדירות ההתקשרות ואופייה. כמו כן, מובאת התיאוריה על "אמצעי התקשורת העשירים" (Media richness theory) שלפיה, מדיה עשירים יותר כמו תקשורת פנים-אל-פנים וטלפון יהיו טובים יותר להמשכיות של קשרים חברתיים.

החוקרים בחנו דגימה של 1000 תלמידי תיכון, שהתקבלו לאוניברסיטת פיטסבורג, בחלוקה לשני זמנים: 500 תלמידים באביב 2000, ו-500 נוספים באביב 2001. לא כל הנדגמים השתתפו בפועל במחקר, אך רובם השתתפו לפחות בחלק הראשון של השאלונים. בשאלונים התבקשו התלמידים לאפיין מערכות יחסים שלהם עם חברים מבחינת תחושת הקרבה הפסיכולוגית לחבר, משך זמן הקשר ואופיו לאורך הזמן ותדירותו.

במחקר נמצא כי חברים אשר מתקשרים יותר זה עם זה, יחוו דעיכה איטית יותר בתחושת הקרבה. המרואיינים תיקשרו יותר עם אלו אליהם חשו יותר קרבה. למרבה ההפתעה, תקשורת פנים-אל-פנים חזתה פחות תחושת קרבה מתקשורת כמו טלפון ו-IM , ייתכן בשל העובדה שלעתים תקשורת פנים-אל-פנים הינה כפויה ומתרחשת ממילא אם שניים נמצאים באותו מקום. כן נמצא כי בכל צורות ההתקשרות יש דעיכה, כאשר הירידה התלולה ביותר היא בתקשורת פנים-אל-פנים. זה חיזק את ההנחה המוקדמת בדבר השפעת המרחק הגיאוגרפי על מערכות היחסים. ממצאים נוספים לימדו כי המשתתפים המחקר העדיפו לדבר בטלפון עם אנשים אותם הם מחשיבים כקרובים יותר ובאופן כללי יש בהתקשרויות שלהם העדפה לתקשורת פנים-אל-פנים וטלפון על פני דוא"ל ו-IM . כן נמצא כי קירבה קודמת לאדם קשורה לירידה בתקשורת פנים-אל-פנים (כי חברים כמו לא יכולים להתראות כבעבר).

לסיכום, נראה כי תלמידים שעוברים לקולג' מפחיתים מתקשורת ומקרבה עם חבריהם מהתיכון וכן עם חברים שהכירו בתחילת הלימודים. תקשורת הטלפון היא זו שבעזרתה ניתן לצפות לקרבה פסיכולוגית בכל עת, ולפיכך הטלפון נמצא ככלי הטוב ביותר לשמירה על המשכיות קשרים חברתיים. מידע זה מתאים לתיאוריה שצוינה קודם, כיוון שהטלפון הוא מדיום עשיר. לעומת זאת, תקשורת באמצעות מחשב יוצרת היסחפות פחותה לקשר. זאת, למעט אצל מתבגרים צעירים, אשר נמצא כי הם עושים שימוש רב בטכנולוגיות כמו דוא"ל ו-IM.


שליטה, שחרור וסטאטוס

במחקר זה נבחנה מערכת יחסי הכוחות של מתבגרים עם הוריהם ועם חברי קבוצת השווים שלהם דרך בחינת השימוש שלהם בטלפון הנייד. סוגיות כמו צבירת השפעה וסטאטוס בתוך קבוצת השווים לצד שחרור מההורים עולות מתוך המאמר ביחס למתבגרים העושים שימוש תדיר בטלפון הנייד. החוקרים ערכו 10 קבוצות מיקוד, שנכללו בהן מתבגרים, מתבגרות, מבוגרים צעירים והורים. אלו נשאלו שאלות ביחס לשימוש בטלפון הנייד.

לפי הממצאים, החוקרים טוענים כי הטלפון הנייד מאפשר למתבגרים להשתחרר מהשגחתם של הוריהם ומהפיקוח על האנשים עמם הם באים במגע חברתי, מכיוון שהשיחות מגיעות לילדים ישירות. בנוסף קיימות אפשרויות טכנולוגיות שמנוצלות על ידי המתבגרים כדי להימנע מהישג ידם של ההורים, דרך הטלפון הנייד. בנוסף, הנגישות למכשיר עצמו קלה וזולה עבור המתבגרים, ומבססת את שליטתם.

מצד ההורים, יש יתרונות וחסרונות לטלפון הנייד. מחד, הוא מאפשר להם לקבל גישה מיידית וישירה לילדים - להשיג אותם מהר בעת הצורך ולתאם זמני חזרה הביתה. מאידך, כפי שנטען, הטלפון הנייד מצמצם את יכולתם לפקח על האינטראקציות החברתיות של ילדיהם. בנוסף, הוא גוזל "זמן משפחתי", מכיוון שהמתבגר יכול לקבל שיחה מחבריו גם בעת כינוס משפחתי כלשהו, וכך מצטמצמת יכולת החוויה והסולידריות המשותפת.

מצד קבוצת השווים, הטלפון הנייד מהווה כלי נוסף לצבירת יוקרה וסטאטוס, שיכולים להתבטא במספר רב של שמות חברים בזיכרון הטלפון, מספר רב של שיחות נכנסות או הודעות טקסט שמתקבלות ונשלחות, עיצוב אופנתי של המכשיר, מכשיר חדשני במיוחד וכדומה. במאמר נטען כי גם הטלפון הנייד והחוקים הנקבעים לגביו בתוך קבוצת השווים הם חלק מריטואל שמלכד סביבו את החברים בקבוצה, וסביבו יכולים המתבגרים להשפיע או להיות מושפעים.


בני נוער באינטרנט – קשר בין אישי, זהות ומידע

מאמר זה נועד לבחון את השאלה האם בני נוער משתמשים באינטרנט כדי לדון בנושאים משמעותיים כמו מוצא ומין או כדי להעצים ולשמור על קשרים קיימים עם חברים ומשפחה. המאמר משלב מספר מחקרים בתוכו. הראשון נוגע לאופי ההתקשרויות החברתיות של בני נוער באינטרנט. מחקר זה מצא כי בני נוער נוטים לבלות יותר זמן ברשת בהתקשרויות עם חברים, שאותם הם מכירים ממסגרות קודמות ולא מהאינטרנט. בנוסף נמצא כי 40% מאיתם העמידו פנים של זהות אחרת, לרוב בחברתם הפיסית של חבריהם מביה"ס.


המחקר השני פעל ברמת ניתוח תרבותית של צ'אטים, כדי לבחון ביטוי של נושאים התפתחותיים בחיי המתבגר כמו זהות, מיניות וחברות. נמצא כי באופן בולט קוד הa/s/l - גיל/מין/מיקום – הוא השאלה הנפוצה ביותר לבירור ולאפיון זהות המשתתפים בצ'אט באינטרנט. בנוסף נטען כי האינטרנט מאפשר לבני הנוער לפתח שיחה על נושאים מביכים, בשל היכולת לשמור על אנונימיות, לחפש בני זוג פוטנציאליים ולבחון את הזהות המגדרית, בסביבה שבה הנוכחות הפיסית נעדרת.


מחקר שלישי התמקד בשאלה האם וכיצד סוגיית המוצא האתני עולה בצ'אטים של מתבגרים באינטרנט. נמצא כי המשתתפים בצ'אט מזהים עצמם על בסיס של מוצא באופן מרומז או מפורש, ואם הם מוסיפים את המוצא לשם שאותו הם מציגים, הרי שהמוצא מהווה חלק חשוב בזהותם העצמית. הטענה היא שהגזע איננו טאבו וכי ההתקשרות בחדרי הצ'אט מעודדת אינטראקציה בין-גזעית שלרוב מוגבלת במפגש פנים-אל-פנים.


במחקר האחרון נבחנה השאלה האם האנונימיות של האינטרנט מאפשרת לבני הנוער לחפש מידע בשאלות אינטימיות ואישיות שמעסיקות אותם. לשם כך נחקר תוכן של אתר-תמיכה רפואי פופולארי לבני נוער ונותחו השאלות שעלו שם. נמצא כי השואלים התעניינו בשאלות שמעסיקות אותם כמו מין, בריאות ויחסים רומנטיים, ושוב נטען כי זה התאפשר להם בזכות היכולת להימנע ממבוכת השיחה פנים-אל-פנים. לסיכום נראה כי האינטרנט משמש עבור מתבגרים לחיפוש אחר זהות, לביסוס קשרים חברתיים ומשפחתיים ולחיפוש מידע רלבנטי עבורם.


השתתפות חברתית ואזרחית ברשת קהילתית

המאמר עוסק בשאלה עיקרית: האם לשימוש באינטרנט ולהשתתפות און-ליין בפעילות קהילתית יש השפעה על השתתפות בפעילות קהילתית במציאות בפועל, בעולם האמיתי. החוקרים בחנו שאלה זו באמצעות עריכת מחקר משולב, כלומר מחקר ששילב מספר שיטות-מחקר, וזאת בקרב קהילה גיאוגרפית ייחודית. במחקר נבחנו שימושי האינטרנט ביחס להשתתפות קהילתית, תוך התייחסות למשתנים דמוגראפיים ופסיכולוגיים רלבנטיים.

במאמר מוצגים כמה ממצאים של קשרים כלליים בין משתנים דמוגראפיים ופסיכולוגיים: אנשים צעירים בעלי השכלה גבוהה יותר נוטים להיות יותר מנוסים בשימוש קבוע באינטרנט; אנשים מוחצנים נוטים להיות בעלי תחושת יעילות קולקטיבית קהילתית גדולה יותר וחווים תמיכה חברתית רבה יותר; מוחצנות של אנשים מנבאת באופן משמעותי שימוש חברתי באינטרנט, אך לא מנבאת שימוש באינטרנט באופן כללי או למטרות אזרחיות.

לגבי שימוש באינטרנט והשתתפות קהילתית נמצא כי יש שתי אוכלוסיות: אנשים שמשתמשים באינטרנט באופן פעיל ואינם פעילים קהילתית, ואנשים שמשתמשים באינטרנט באופן פעיל למטרות אזרחיות והינם גם פעילים קהילתית. למעשה, נמצא כי הגורם המתווך בין שימוש באינטרנט להשתתפות קהילתית בפועל הוא מטרות השימוש הראשוניות של האנשים: כלומר, אם למישהו יש עניין בהשתתפות קהילתית, הוא ישתמש באינטרנט למטרות אלו וגם ישתתף בחוץ בפעילות קהילתית. לעומת זאת, אם למישהו אין עניין להשתמש באינטרנט למטרות אזרחיות, לא יהיה פעיל קהילתי, גם אם יש לו ניסיון רב באינטרנט. לסיכום, גם באינטרנט ניתן להבחין ב"אפקט הדואלי": המדיום יכול להגביר ולהחליש קשרי משפחה, קהילה וחברה; הוא פשוט מדגיש את המצב הקודם והשימוש בו ייעשה בהתאם לתנאים המוקדמים ששררו קודם.


Children's home internet use – my summary

המאמר בוחן את השימוש של ילדים באינטרנט מנקודת מבט המתמקדת בפער הדיגיטאלי, בייחוד על רקע הבדלים בין-גזעיים בארה"ב. מדובר במחקר ארוך-טווח אשר לו 3 מטרות: (1) לזהות גורמים אפשריים לפער הדיגיטאלי בשימוש באינטרנט; (2) לבחון השפעות פסיכולוגיות וחברתיות שיש לשימוש באינטרנט בבית; (3) לקבוע האם לשימוש ביתי באינטרנט יש השפעה על הישגים לימודיים. במחקר השתתפו 120 מבוגרים ו-140 ילדים, רובם ממוצא אפרו-אמריקאי. במסגרת המחקר, המשפחות קיבלו לראשונה גישה חופשית לאינטרנט בביתם.

מחקרים קודמים הצביעו על כמה מגמות לגבי שימוש באינטרנט: למשל, ילדים משתמשים ברשת בין 3 שעות בשבוע לבין שעה אחת ביום; ילדים מבוגרים יותר נוטים להשתמש באינטרנט יותר מילדים צעירים; בין מתבגרים, ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי משתמשים באינטרנט פחות מילדים ממוצא לבן. במחקר הנוכחי נמצא כי באופן ממוצע, הילדים משתמשים ברשת 30 דקות ביום; ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי מבלים פחות זמן ברשת ונכנסים לפחות אתרים; ילדים בעלי שליטה טובה יותר במיומנויות-מחשב בילו יותר זמן ברשת; נמצא קשר בין הישגים גבוהים בקריאה והבנת הנקרא לבין משך זמן הגלישה של הילדים באינטרנט אך ילדים בעלי הישגים גבוהים בקריאה לא בהכרח עשו שימוש מוגבר באינטרנט.

הסיבה המוצעת לגבי ההשפעה הקוגניטיבית של השימוש באינטרנט על יכולת הבנת הנקרא של הילדים היא שדפי האינטרנט מלאים בטקסט מילולי ולכן מי שגולש בהם פשוט קורא יותר וכך מתרגל יותר את מיומנויות הקריאה. בנוסף, המחקר מציע סיבות תרבותיות להבדלים ולפער הדיגיטאלי שבין ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי לילדים ממוצא אמריקאי-לבן. לפיכך, יש לבחון את התפקיד של הגורם התרבותי בשימוש בטכנולוגיות כדי להבין טוב יותר כיצד ניתן לצמצם את הפער הדיגיטאלי.


Children's Privacy On-line - my summary

במאמר נבחן השימוש שעושים ילדים וצעירים ברשת מנקודת מבט המתמקדת בנושא פרטיותם של הילדים ברשת. הכותבת עומדת על הניגוד שיש בין האפשרויות הרבות הטמונות ברשת לשמירה על פרטיות לבין המגבלות שמנסים לשים גורמים שונים על פרטיותם של הילדים ברשת.

בנוסף, נמצא כי ילדים וצעירים הם הראשונים להוביל את השימוש הביתי בטכנולוגיה חדשה, והשימוש שלהם יצירתי וגמיש יותר מאשר אצל המבוגרים. אולם הם גם נתפסים כפגיעים יותר לניצול על ידי גורמים מסחריים ואף עבריינים. הכותבת מוסיפה כי הילדים נתונים גם לאיום מצד ההורים לפגיעה בפרטיותם, ולכן הילדים ימצאו דרכים שונות להתגבר על מגבלות ההורים ולשמור על פרטיותם.

המחקר שילב שתי קבוצות נחקרים: האחת, קבוצה של 30 משפחות בעלות מאפיינים שונים, שבהן לפחות ילד אחד בגילאי 8-16 שגולש באינטרנט. שיטות המחקר שילבו ראיונות חצי-מובנים ותצפיות על השימוש בפועל. אוסף הנחקרים השני הורכב מ-14 קבוצות מיקוד , בכל קבוצה 3-4 ילדים, בטווח גילאי 11-19. ראיונות אלו עסקו בנושאים: שליטה ומומחיות באינטרנט, השתייכות לקבוצות מקוונות, תוכן מקוון לא רצוי, אזהרות בגין שימוש באינטרנט, פרטיות און ואוף-ליין ותפקיד האינטרנט בחינוך.

הממצאים הצביעו על כך שילדים רואים באינטרנט כלי להתקשרות שיש בו מימד של בחירה שאינה קיימת תמיד בסביבה הטבעית, למשל: חופש לנהל שיחות עם כמה אנשים במקביל ללא ידיעתם של כל המשוחחים, יכולת להתחזות ולשנות זהויות, יכולת לשוחח עם חברים ללא הפרעה של גורמים חיצוניים מבוגרים. הכותבת מצביעה על 4 "שימושי פרטיות": תחושה של שליטה; קבלת עצה בנושא אישי; העדר השגחה של מבוגר; העדר מבוכה הקיימת בשיחה פנים-מול-פנים.

הכותבת טוענת כי המחסומים שמציבים ההורים לפגיעה בפרטיות זו של הילדים ברשת מכשילים את יצירת האמון בין השניים. היא מציעה כי יש צורך לפתח מודל חדש של התייחסות לשימוש הילדים באינטרנט, אשר יכיל יותר כבוד, אמון ושוויון כלפי רצון הילדים.


"Designing the Family Portal for Home Networking" – my summary

מחקר זה עוסק בבחינה של פיתוח טכנולוגי חדש המיועד לשימוש משפחתי – הפורטל המשפחתי. מדובר ברשת פנימית אלקטרונית וממחושבת שנועדה להכיל בתוכה שלל אפשרויות לביצוע פעילויות ביתיות משפחתיות במגוון של תחומים כגון: תיבת דואר משפחתית; כלי לתקשורת פנימית בין בני המשפחה, קרובים וחברים; לוח שנה אלקטרוני שייתן תזכורת לאירועים ויאפשר תכנון של לוח הזמנים המשפחתי; כלי לארגון כלכלי, לתכנון תקציב המשפחה ולביצוע תשלומים; מרכז מידע חדשותי, קהילתי וכן אמצעי לעריכת קניות. למעשה, מדובר בכלי טכנולוגי שנועד לייעל את דרכי ההשגה של אותן מטרות, שיש למשפחות בדרך כלל.

כדי לבחון את סיכויי הצלחתו של הפורטל, את יתרונותיו ואת חסרונותיו הדורשים שיפור, בחנו אותו בקרב קבוצה של 10 משפחות עם ילדים. רוב המשפחות הגיבו בחיוב לרעיון הפורטל אך היו כמה הערות לגבי אפשרויות התפעול, היישום והעיצוב שלו. בנוסף, עקר הקושי שהתעורר היה בהצדקת הפעלתו של כלי חדש, שלמעשה אינו מביא עמו חידוש אמיתי: מרבית האפשרויות המוצעות כבר קיימות וניתנות לתפעול במחשב הביתי. בנוסף מרבית המשפחות אינן יכולות להתנתק משימוש בטכנולוגיה הטובה והישנה: נייר.


The consumption junction revisited - my summary

מטרת המאמר היא להתמקד בשימושי האינטרנט הספציפיים של הצרכנים ולהבינם באמצעות תיאוריית "פעיל הרשת" ותוך התייחסות לדרכים שבהן משתמשי האינטרנט כסובייקטים יוצרים יחד רשת של תקשורת. המחקר שנעשה בוחן את השאלה כיצד משתמשי אינטרנט הופכים למעשה, למשתמשים ביתיים קבועים, ואילו קשרים נוצרים בינם לבין הטכנולוגיה החדשה. המחקר התבצע בקרב 20 משקי-בית וכלל היכרות מעמיקה עם ראשית השימוש של המרואיינים באינטרנט, עם הרגלי הגלישה שלהם ועם תפיסותיהם ומחשבותיהם לגבי האינטרנט.

ממצאי המחקר:

התפתחות חיבור האינטרנט הביתי - ראשית החיבור לאינטרנט מתאפשרת, באופן טבעי, בעקבות כניסת המחשב לבית - זהו המתווך הטכני שמאפשר את החיבור לאינטרנט. הסיבות להכנסת המחשב עשויות להיות צרכי לימודים, עבודה, שיחות עם אנשים, סקרנות וזמינות של הציוד. בהמשך, החיבור לאינטרנט נעשה בשל רצון לשלב בדרך נוחה יותר את העבודה או הלימודים עם חיי המשפחה, רצון לנצל את אפשרויות השימוש הגלומות בו, סקרנות לבחון את הטכנולוגיה החדשה או מתוך צורך רגשי - אישי: להגביר קשרים חברתיים ומשפחתיים. הכותבת מדגישה את המונח "המומחה החם" - כלומר, אדם קרוב שבזכות עזרתו ועצותיו לגבי החיבור ודרכי השימוש, הפכו האנשים למשתמשי אינטרנט ביתיים.

כוח הרשת: קשרי טכנולוגיה - משתמש: הכותבת מצביעה על מספר סוגי קשרים:

1)הטכנולוגיה ככלי בלבד - משתמשים אלו אינם מעוניינים להכיר/להבין את הטכנולוגיה אלא רק להשתמש בה לצרכיהם. הם מרוויחים יעילות מסוימת בפעילותם ברשת אך מפסידים כאשר הם נתקלים בקושי טכני ואינם פועלים להתגבר עליו; 2)קשר הסברתי - הטכנולוגיה כמייצגת את העולם - משתמשים אלו רואים חשיבות בהכרת והבנת הטכנולוגיה כדי להיות חלק פעיל ב"עידן המחשב" שבו אנו חיים. הם משקיעים זמן רב בכך, ומבחינה זו "מפסידים" מהשימוש באינטרנט ולא רק מרוויחים; 3)קשר אנושי-טכנולוגי - אנשים שאתגר השימוש וההבנה של טכנולוגית האינטרנט יוצר אצלם תגובות רגשיות כמו הגברת ערך עצמי, גאווה, עצמאות ואף מעין תחושת התמכרות לעיסוק בטכנולוגיה.

בשל ההפסד שיש לצד הרווח שבשימוש באינטרנט, הכותבת מציעה לעודד באמצעות החינוך למדיה סוג התקשרות הסברתית ביקורתית עם האינטרנט, אשר תעלה את המודעות להבנת התוצאות האישיות והחברתיות הגלומות בשימוש זה. בנוסף היא מבקרת את החוקרים שהצביעו על השפעות גלובאליות של האינטרנט באופן גס ומכליל, מבלי להבין כי אצל כל אדם מתפתחים הרגלים שונים, מטרות שונות ודרכים שונות של שימוש באינטרנט ולפיכך גם מערכות יחסים שונות של תקשורת.

Examining the effect of internet use on television viewing – my summary

המאמר עוסק בבחינת השימושים השונים שנעשים באינטרנט, ואת הקשר שלהם לתדירות הצפייה בטלוויזיה. אחת המסקנות העיקריות העולות מן המאמר היא ההכרה בכך שכדי לרכוש הבנה טובה יותר של השפעות האינטרנט השונות יש להתייחס לסוגי השימושים השונים שנעשים בו, כלומר, אין להתייחס לאבחנה דיכוטומית בין אנשים שמשתמשים באינטרנט לבין אלו שאינם עושים זאת, אלא להתייחס למטרות השימוש ולדרכי השימוש השונות שנעשים ברשת.

באופן כללי, נתונים מצביעים על כך ששימוש "כבד" באינטרנט קשור לירידה בצפייה בטלוויזיה. אולם, בחינת השימושים השונים באופן מפורט אפשרה לעורכי המחקר לגלות כי הצפייה בטלוויזיה מושפעת מהשימוש באינטרנט בדרכים שונות, כאשר מדובר בשימוש מקוון למטרות שונות. כך נמצא כי שימוש באינטרנט למטרות בידור וחיפוש מידע לא נמצא קשור לירידה באחוזי הצפייה בטלוויזיה, אך קשר כזה כן נמצא כאשר מדובר בשימוש באינטרנט למטרת היכרויות חדשות ברשת והשתתפות בקבוצות און-ליין.


Portraits of American Internet Use - my summary

המאמר מתאר את השימוש של אמריקאים באינטרנט ואת דפוסיו, על סמך תוצאותיהם של סקרים תקופתיים שרוכזו תחת פרויקט מחקרי אחד. מטרת הפרויקט היא לספק מידע על האינטרנט והשפעותיו החברתיות תוך התמקדות בארבעה הבטים: 1)קשרים חברתיים, 2)מידע מקוון על בריאות, 3)מעורבות קהילתית ואזרחית ו-4)הדרכים שבהן מעצבים את האינטרנט המשתמשים עצמם.

באופן כללי, ניכרת מגמת עלייה בשימוש באינטרנט על ידי אמריקאים בוגרים,וכן עלייה בחיבור של אנשים לאינטרנט בפס רחב. בהבט של הקשרים החברתיים - סקרי הפרויקט הצביעו על מסקנה כללית כי האינטרנט גורם לחיזוק קשרים חברתיים וליצירתם של קשרים אלו. למשל, רוב המשתמשים מעריכים את המייל ככלי לשפור הקשר עם משפחה וחברים, למרות שחלה ירידה מסוימת בהערכה זו עם השנים. בנוסף נראה כי המשתמשים נוטים לסמוך יותר על כלי זה גם לנושאים רציניים, לעריכת קניות וכדומה. המאמר מצביע על "אפקט הרשת" - ככל שאנשים מתחברים חברתית באמצעות הרשת, כך יותר ויותר אנשים עושים זאת דרכה.

בהבט של המידע המקוון על בריאות - הסקרים מצביעים על תופעה גוברת של שימוש באינטרנט ככלי נגיש ונוח לחיפוש אחר מידע בריאותי אצל חלק ניכר מהמשתמשים. החיפוש מאפשר למשתמשים לצבור יותר מידע, להפחית חוסר ודאות וכך לדעת לשאול יותר שאלות. כך משתפרת תפיסת הטיפול הבריאותי שמקבלים המשתמשים ובנוסף,נוצר באופן עקיף שינוי חיובי אף בדרכי הטיפול של המערכת.

בהבט של המעורבות הקהילתית והאזרחית - מחקרי הפרויקט התמקדו בשלושה תחומי השפעה ישירה ועקיפה של מעורבות קהילתית ברשת: 1)קהילות מקוונות - "סייבר גרופיז" - משתמשים שקשורים בעקר לעיסוק במסחר, מקצוע מסוים או תחביבים. בנוסף יש משתמשים שמתחברים לקהילה המקומית דרך האינטרנט. הקהילות המקוונות מעודדות גם קשר ממשי בין המשתתפים, וכן מושכות אליהן מצטרפים חדשים. בנוסף, נראה כי האנונימיות שיש ברשת מאפשרת לאנשים מקבוצות חברתיות שונות וממעמדות שונים להצטרף לאותה קבוצה. 2)מעורבות פוליטית מקוונת - למרות שחלה עלייה בהסתמכות על האינטרנט כמקור מידע על חדשות פוליטיות, עדיין נותרו המדיה מסורתיים (טלוויזיה, עיתונים) מקור עדיף עבור האמריקאים לצריכת חדשות פוליטיות. 3)ממשל מקוון - חלה עלייה בכניסה של המשתמשים לאתרים ממשלתיים וכן בשימוש של פקידי ממשל באינטרנט במסגרת עבודתם. אולם הטלפון נותר הכלי העקרי לתקשורת של הציבור עם הממשל.

בהבט של עיצוב האינטרנט על ידי המשתמשים - נמצא כי משתמשי פס רחב נוטים יותר לעסוק בעיצוב תוכן באינטרנט. יצירת התוכן העצמאית משמעותית יותר אצל קבוצות אוכלוסייה מסוימות כמו אמנים. התגברות התופעה תחייב את החברות לתת מענה לצורך זה בשירותי האינטרנט. לסיכום, הפרויקט מצביע על מספר מסקנות אפשריות: 1) האינטרנט מפחית חוסר ודאות בהקשרים בעלי חשיבות - כפי שהודגם בנושא הבריאותי.בנוסף, האנונימיות שברשת מעודדת גיוון חברתי בקהילות 2) האינטרנט כאמצעי למידע מעודד מעורבות אזרחית אצל חלק מהמשתמשים - למשל בחיפוש אחר חדשות פוליטיות 3) האינטרנט כרקמה חברתית מקשרת - חיזוק קשרים קיימים עם משפחה וחברים ויצירת קשרים חדשים 4) משתמשי האינטרנט לא רק צורכים מידע אלא יוצרים תוכן - הרשת פתוחה והאינטרנט הוא דו-סטרי

Also on Fandom

Random wikia