מטרת המחקר[]
מטרתו של מחקר זה הנה לבדוק את ההשפעה של צריכת מוזיקה מקוונת דרך רשתות לשיתוף קבצים באינטרנט על רכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי (קלטות, תקליטים ובעיקר דיסקים). ההתפתחות המואצת והפופולאריות המאסיבית של טכנולוגיות P2P (peer-to-peer) לשיתוף קבצי מוזיקה כגון אידונקי (eDonkey), קזה (Kazaa), וגנוטלה (Gnutella) מאפשרות כיום לגולשי האינטרנט להעביר ביניהם ולהוריד קבצי מוזיקה למחשבים האישיים ביעילות רבה וללא תשלום. החשש מפגיעה בהיקף המכירות הוביל את חברות התקליטים לטעון כי מדובר בהתנהגות לא אתית ביסודה אשר נוגדת את חוקי זכויות יוצרים ופוגעת ברווחים הכלכליים של מכירות מוזיקה קונבנציונאלית (Fox, 2002 ). הפדרציה הבינלאומית של תעשיות ההקלטות (IFPI) פרסמה לאחרונה דיווח לפיו אובדן הרווחים ממכירות דיסקים לשנת 2003 כתוצאה ממוזיקה פיראטית באינטרנט נע בסכום של 4.5 מיליארד דולר (2004(IFPI . מנגד, יש הטוענים כי רשתות אלו עשויות דווקא לעודד רכישה של מוזיקה, כיוון שהן חושפות את הצרכן לסוגי מוסיקה חדשים ומאפשרות לו לדגום מוזיקה טרם הרכישה (Shirkey, 2001; Kasaras, 2002). אולם, על אף הקמפיין המאסיבי שחברות המוזיקה מנהלות מזה מספר שנים נגד רשתות לשיתוף קבצים והניצחון אשר נזקף לזכותן במשפט נגד נפסטר, 2000 טענתם כי רשתות לשיתוף קבצים משפיעות באופן שלילי על רכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי טרם נבחנה אמפירית ושיטתית. למחקר זה ישנה חשיבות רבה לא רק בגלל המרכזיות של תעשיית המוזיקה בתעשיית הבידור העולמית עם רווחים של למעלה מ-40 מיליארד דולר מדי שנה (Kretschmer et al., 2001 ) אלה בעיקר כיוון שתעשיית המוזיקה הינה מהתחומים בהם ההתפתחות הטכנולוגית מהווה השפעה באופן שטרם נצפה עד כה; הטכנולוגיה הדיגיטאלית ניתקה לראשונה את התוכן מהמדיום הפיזי – עד לעידן הדיגיטאלי האופן היחיד לצרוך מוסיקה היה לרכוש חפץ ממשי עליו היא מוטבעת – תקליט או קלטת. כעת המוסיקה יכולה להתקיים גם כרצף של ביטים, שאין לו ייצוג גשמי. דבר זה מחדד את הצורך במחקר על ההשלכות החברתיות והתרבותיות של רשתות לשיתוף קבצים על הרגלי צריכה והפצה של מוזיקה ברחבי העולם.
רקע תיאורטי[]
מחקרים מעטים בלבד בדקו עד כה את ההשפעה של רשתות לשיתוף קבצים על רכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי, וטרם נערך מחקר דומה בישראל. מלבד זאת, המחקרים אשר נערכו עד כה בדקו סוגיה זו בעיקר בקרב סטודנטים ואף לא אחד מהם בדק את הרגלי הצריכה, השימוש וההשפעה של מוזיקה מקוונת דרך רשתות לשיתוף קבצים בקרב תלמידי תיכון.
המחקר המוצע נשען ביסודו על הגישה של דטרמיניזם טכנולוגי רך; להבדיל מהטענה כי התפתחות טכנולוגית מהווה כוח מכריע ובלבדי על ההתפתחות האנושית, המצדדים בגישת דטרמיניזם טכנולוגי רך טוענים כי התפתחות טכנולוגית היא ראשית ולפני הכול תוצאה של התפתחות אנושית. גישה זו גורסת כי הטכנולוגיה הינה גורם מרכזי אולם היא אינה הגורם הבלבדי; כוחה של הטכנולוגיה כסוכן אשר מניע את ההיסטוריה האנושית טמון גם בגורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים אשר מגלמים בתוכם מטרות חברתיות וצרכים חברתיים (Heilborner, 1994).
התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטאלית של קבצי אודיו בהתקן MP3 אינה נועדה במקור לתעשיית המוזיקה, אלה על מנת לקדם את הפיתוח של טלוויזיה אינטראקטיבית. אולם עד מהרה טכנולוגיה זו אומצה על ידי מוזיקאים ובייחוד על ידי צרכני המוזיקה ברחבי הרשת, ואפשרה את הקמתם של רשתות לשיתוף קבצי מוזיקה באינטרנט (Leyshon, 2001).
ניתן לראות את האימוץ של התקן MP3 על ידי חובבי המוזיקה כתהליך וצורך חברתי-תרבותי שמטרתו לאתגר על מונופול ההפצה והמדיניות של חברות התקליטים על מנת להאיץ את דרכי הזרימה של המוזיקה ברחבי העולם. תעשיית המוזיקה הינה אחת מתעשיות הבידור המרוכזות ביותר עם מונופול של חמש חברות תקליטים גדולות (Sony, EMI, BMG, Universal, Time-Warner) אשר מחזיקות בנתח של 80% מהפקה, הפצה וקידום של מוזיקה ברחבי העולם. עד לעידן הדיגיטאלי, חברות אלו התנהלו למעשה כגורם מתווך בין המוזיקה לקהל הצרכנים, ומכיוון שהמדיניות של חברות התקליטים מונעת מאינטרסים כלכליים של מכירות דיסקים ותקליטים, הן מפיצות ומקדמות באופן גורף מוזיקה בעלת פוטנציאל רווחי בולט. בהתאם לכך, מצטמצמות באופן משמעותי אפשרויות החשיפה של הצרכנים למוזיקה מגוונת, אלטרנטיבית וחדישה. רשתות לשיתוף קבצים מהוות למעשה מאגר מידע עצום של מגוון סוגי המוזיקה הקיימים, ועל כן ניתן לומר כי רשתות אילו מתפקדות ככלי פרסומי אשר יצר ביקוש חסר תקדים למוזיקה, ומאפשר למיליוני צרכנים ברחבי העולם להיחשף למוזיקה חדשה שטרם הכירו.
חוקרים רבים מצדדים בטענה כי רשתות לשיתוף קבצים אינן באות במקום רכישה של מוזיקה בפורמט המסורתי (Shirkey 2001; Kasaras, 2002; Dolfsma, 2002); התפתחותן של טכנולוגיות חדשות עוררו כמעט תמיד את החשש מפני היעלמותה של הטכנולוגיה הישנה. אולם במקרים רבים ההיסטוריה של שינויים טכנולוגיים מראה כי טכנולוגיות מתחרות (כדוגמת הווידיאו מול הקולנוע) נוטות לשחק תפקידים משלימים מבחינה תרבותית וכלכלית, ואינן מחליפות את הטכנולוגיה הקיימת. מעבר לערך האותנטי של מוזיקה בפורמט מסורתי, קיימת גם חשיבות רבה לאיכות המוזיקה; שירקי (Shirkey, 2001)) מדגיש את הטענה לפיה הקהל מוכן לשלם עבור מוצר שהוא יכול להשיג חינם, בתנאי שמדובר בחיסכון של זמן ובמוצר בעל איכות גבוהה יותר.
בניגוד לטענות של חברות התקליטים אם כן, כי רשתות לשיתוף קבצים פוגעות ברווחים וברכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי, רשתות אלו טומנות בחובן את הפוטנציאל לקידום התפוצה של מוזיקה ברחבי העולם ובהתאם לכך גם את הרכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי.
מחקרים אקדמיים מעטים בלבד בדקו עד כה את ההשפעה של רשתות לשיתוף קבצים על רכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי, רובם בדקו סוגיה זו באופן עקיף, כחלק ממחקר רחב יותר. מחקר שנערך על ידי Gallaway & Kinnear (2001), בחן את הרגלי צריכת המוזיקה בקרב 996 סטודנטים ומצא כי רוב הנחקרים (57.2%( טענו שהורדה של קבצי מוזיקה מהאינטרנט אינה משפיעה על רכישה של דיסקים; 7% דיווחו על רכישה גבוהה יותר של דיסקים. כמו כן, 40% מהנחקרים דיווחו כי הורידו קבצי מוזיקה של אמנים שהם אינם רוכשים בדרך כלל את הדיסקים שלהם.
מחקר נוסף אשר נערך באיטליה על ידי Molteni & Ordanini (2003( בחן את הגישה של צרכנים, בעיקר סטודנטים, כלפי מוזיקה מקוונת, ובנה פרופילים שונים של צרכני מוזיקה על מנת להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של רשתות לשיתוף קבצים על הרגלי צריכה ושימוש. תוצאות המחקר, כפי שהחוקרים טוענים, מצביעות כי צריכה של מוזיקה מקוונת מייצרת סיכויים גדולים יותר לרכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי.
מחקר אחר של Levin, Dato-on & Rhee (2004(, בחן את הגישה האתית של סטודנטים כלפי הורדה של קבצי מוזיקה ורשתות לשיתוף קבצים. תוצאות המחקר מראות כי אילו אשר מורידים קבצי מוזיקה מהאינטרנט מתאפיינים בגישה אתית נמוכה ביחס לאילו אשר אינם מורידים קבצי מוזיקה ונוטים להאמין כי הורדה של קבצי מוזיקה אינה פוגעת באמנים ובחברות המוזיקה. יחד עם זאת, תוצאות המחקר מראות גם כי גולשים אשר מורידים קבצי מוזיקה מחזיקים אוספים גדולים יותר של דיסקים, ורוכשים יותר דיסקים ביחס לגולשים שאינם מורידים קבצי מוזיקה.
ההשערה המרכזית של מחקר זה מניחה כי צרכנים של מוזיקה מקוונת באמצעות רשתות לשיתוף קבצים יטו לרכוש יותר מוזיקה בפורמט מסורתי לעומת אלו אשר אינם צורכים מוזיקה מקוונת באמצעות רשתות לשיתוף קבצים.
מערך המחקר[]
מחקר זה יתבסס על שיטה כמותנית לאיסוף נתונים וניתוחם.
אוכלוסיית המחקר: המחקר יקיף קרוב ל-200 תלמידי תיכון תל אביביים, חילונים, בגילאים 17-18; קבוצת גילאים זו מקושרות מבחינה דמוגרפית באופן בולט במיוחד עם רכישה של מוזיקה, הורדת מוזיקה וגישה לאינטרנט (Kinnear, 2001 & Gallaway).
סוג הדגימה: אקראית פשוטה; מבין סך בתי הספר התיכון החילוניים בעיר תל אביב, יוגרלו שישה בתי ספר תיכון. בתוך כל בית ספר נבחר, תוגרל באופן אקראי כיתה אחת של תלמידי כיתה י"א או י"ב (סך הכול יבדקו שלוש כיתות י"א ושלוש כיתות י"ב המהווים כ-200 תלמידים בקרוב).
המדידה: במטרה לבדוק את ההשפעה של צריכת מוזיקה מקוונת דרך רשתות לשיתוף קבצים על רכישה של מוזיקה קונבנציונאלית, יעשה שימוש בשאלון אשר יחובר במיוחד למטרה זו ויורכב משאלות סגורות בלבד. השאלות יבדקו את הרגלי הצריכה והשימוש וכן את היקף הצריכה של מוזיקה מקוונת דרך רשתות לשיתוף קבצים. בין היתר, השאלון יכלול שאלות כגון: "מהי הסיבה העיקרית בגללה הינך מוריד מוזיקה מהאינטרנט?; "האם רכשת דיסק של אמן מסוים לאחר שהורדת כמה שירים שלו מהאינטרנט?"; "איזה שימוש את/ה עושה עם קבצי המוזיקה שהורדת מהאינטרנט?" שאלות מסוג זה וכן שאלות דמוגרפיות אחרות יעובדו סטטיסטית, ויאפשרו לי לבחון באיזה מידה, אם בכלל, רשתות לשיתוף קבצים משפיעות על רכישה של מוזיקה בפורמט מסורתי.
ביבליוגרפיה[]
Dolfsma, W. (2000). "How Will the Music Industry Weather the Globalization Storm?" First Monday 5(5), at: http://firstmonday.org/issues/issue5_5/dolfsma/index.html, accessed 15 July, 2004.
Fox, M. (2002). "Technological and Social Drivers of Change in the Online Music Industry", First Monday 7(2), at: http://firstmonday.org/issues/issue7_2/fox/index.html, accessed 28 July 2004.
Gallway, T. & Kinnear, D. (2001). "Unchained Melody: A Price Discrimination- Based Policy Proposal for Addressing the MP3 Revolution", Journal of Economic Issue 35(2): 279-287.
Heilborner, L. Robert. (1994). "Technological Determinism Revisited", in Does Technology Drive History? ed. Merrit Roe Smith. Cambridge: MIT Press.
International Federation of the Phonographic Industries (IFPI). (2004). Piracy Report 2003, at: http://www.ifpi.org, accessed 10 December 2004.
Jones, S. (2000). "Music and the Internet", Popular Music 19(2): 217-229.
Kasaras, K. (2002). "Music in the Age of Free Distribution: MP3 and Society". First Monday 7(1). at: http://firstmonday.org/issues/issue7_1/kasaras/index.html, accessed 15 July, 2004.
Kretschmer, M., Klimis, G. M. & Wallis, R. (2001). "Music in Electronic Markets", New Media and Society 3(4): 417-441).
Levin, A. M., Dato-on, C. M. & Rhee, K. (2004). "Money for Nothing and Hits for Free: The Ethics of Downloading from Peer-to-Peer Web Sites", Journal of Marketing Theory and Practice 12(1): 48-59.
Leyshon, A. (2001). "Time –Space (and Digital) Compression: Software Formats, Musical Networks, and the Reorganisation of the Music Industry", Environment and planning A 33: 49-77.
McCourt, T. & Burkat, P. (2003). "When Creators, Corporations and Consumers Collide: Napster and the Development of On-Line Music Distribution", Media, Culture & Society 25: 333-350 Molteni, L. & Ordanini, A. (2003). "Consumption Patterns, Digital Technology and Music Downloading", Long Range Planning 36: 389-406.
Shirkey, C. (2001). "Where Napster is Taking the Publishing World", Harvard Business Review 79(2): 143-148.