Fandom

Scratchpad

Hebrew version

215,944pages on
this wiki
Add New Page
Discuss this page0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

מטרת המחקר

ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בתחום תקשורת המחשבים בשנים האחרונות הביאו את טכנולוגיית המידע ואת התקשורת מתווכת מחשבים (Computer Mediated Communication) לפתחם של בתים רבים. קהילות ווירטואליות נעשות למוקד משיכה של גולשים רבים, המבקשים מקור הזדהות ומידע, ללא קשר למאפיינים סוציולוגים או גיאוגרפיים. בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות והכלים החדשים שפותחו החלו חוקרים רבים לבחון את הקשרים החברתיים ברשת העולמית מתוך ידיעה שפרטים יכולים ליצור יחסים ולטוות קשרים מסוגם שונים וליצור קהילה מלוכדת למרות שהמפגש בין הפרטים אינו מבוסס על מפגש פנים מול פנים או על מאפיינים מסורתיים. במקביל, בשנים האחרונות תחום הטלוויזיה האינטראקטיבית צומח בהתמדה בישראל לאחר שבעולם המערבי טכנולוגיה זו מאפשרת לצופי הטלוויזיה לגלוש דרך המסך, לבצע שיחות ווידאו – טלפון דרך המסך ואף לערוך קניות. למכשיר הטלוויזיה יש יתרון עצום על פני כל מדיה: הוא נמצא בכל בית וכמות החשיפה אליו גבוה. יישומי הטלוויזיה האינטראקטיביים המסופקים בישראל למנויי חברת התקשורת "הוט" כוללים שירותי מזג אוויר, חדשות, ומידע אסטרולוגי מעודכן לצד שירותים מתקדמים יותר ודינמיים הכוללים שירות של ווידאו לפי דרישה (D.V.O), פורומים וצ'אטים, המאפשרים למנויים להעביר בניהם מסרים, בדומה לאפשרויות הקיימות באינטרנט. מטרתו של המחקר המוצע הוא לבחון האם למאפיינים של הקשרים הנוצרים דרך מסך הטלוויזיה על ידי צ'טים ופורומים בטכנולוגיה האינטראקטיבית ישנם מאפיינים הזהים לאלו של קהילה ווירטואלית. המחקר נשען על ניסיונות הגדרתם של חוקרים שונים למושג "קהילה" לאורך השנים, החל מפיתוחה של טכנולוגיה המאפשרת לשני אנשים או יותר דרך המחשבים הביתיים. המחקר המוצע מבקש לבדוק האם ניתן למצוא בקשרים החברתיים הנרקמים בין צופי הטלוויזיה דרך שירותים אינטראקטיביים המוצעים להם סממנים או מאפיינים של קהילה. בנוסף ינסה המחקר לבדוק האם ישנם הבדלים בין הקשרים החברתיים הנוצרים דרך המחשב והטכנולוגיה המקוונת לבין הקשרים החברתיים הנוצרים דרך השירות האינטראקטיביים בטלוויזיה וינסה להעריך מהם הסיבות להשתתפות באינטראקציה אחת ולא בשניה ולהפך.


רקע תיאורטי

בשאלה מהי "קהילה ווירטואלית" והאם קהילה ווירטואלית יכולה להיחשב כקהילה סוציולוגית – פוליטית דנו חוקרים רבים. פסיכולוגיים חברתיים, סוציולוגים והיסטוריונים פיתחו כלים שימושיים לשאלות על אינטראקציה של בני אדם בקבוצה. ישנן שתי אסכולות, הדנות בשאלה האם קהילה ווירטואלית יכולה להיחשב כקהילה ממשית. אסכולה אחת, טכנית, מתייחסת לכל טכנולוגיה המאפשרת מרחב קבוצתי (כגון פורומים, צ'אטים וקבוצות דיון) כאל קהילה וירטואלית, מבלי להתחשב בפעילויות וביחסים בין חברי הקבוצה. אסכולה שנייה, חברתית, מתייחסת לקהילה וירטואלית "כקבוצות חברתיות הנמצאות ברשת ושבהן אנשים מתדיינים בצורה ארוכה מספיק,עם מספיק רגשות כדי ליצור יחסים אישיים בסייברספייס" (Reinghold,2000). כלומר רק קבוצת שיח בה קורה משהו רגשי היא בבחינת קהילה. Mark Smith תבע את המושג "סחורה שיתופית" בניסיון להסביר את המשיכה הרבה של פרטים לקהילות מקוונות. כל משתתף בקבוצה של אנשים נמצא בקבוצה משום שהפרטים מזהים שישנו משהו שווה ערך שהם יכולים להרוויח רק על ידי התחברות יחדיו. החיפוש אחר הסחורה השיתופית שלהם היא דרך חיפוש של האלמנטים שקושרים יחידים ובודדים לתוך קהילה. Smith הציע שלושה סוגים של סחורה שיתופית המשמשים כדבק חברתי שמקשר את הרשת למשהו שמדמה קהילה הם: הון רשת חברתי, ידע הון ותקשורת (Reinghold,1993). Rheingold (2000) ניסה לבדוק את הקשרים החברתיים הנוצרים ברשת האינטרנט וחוקרים נוספים אף התייחסו לתנאים לקיומן של קהילות ווירטואליות וסימנו מספר מאפיינים שהופכים את הקשרים החברתיים השונים לקהילה מוגדרת. לבנון (2002) מצאה, שעל מנת לנתח את מאפייני הקהילה יש להתייחס לממדים של עוצמה, היררכיה מול שוויוניות, חלוקת תפקידים פורמלית ובלתי פורמלית, האצלת סמכויות וחלוקת משאבים. כמו כן, יש להתייחס לממד הנורמטיבי ולבחון האם הוגדרו כללי פעולה בקהילה, איך התעצבו כללים אלו ומה נעשה במקרה של הפרתם, וכי קשרים שנוצרו ברשת מהווים סוג של יחסי גומלין הכוללים תקשורת, אמון הדדי וידידות. גם Wellman and Guila (מצוטטים אצל לבנון,2002) בדקו נושא זה והם טוענים כי קהילות ווירטואליות הן קהילות ממשיות, המאפשרות את קיומם של קשרים חברתיים מגוונים. הכטר (2005 (מסיקה כי קהילות וירטואליות כמו גם קהילות אחרות מתקיימות זו בצד זו וזו בתוך זו בעת ובעונה אחת, כך שלמעשה האפשרות לשיח מקוון מרחיב את גבולות ההתנהגות האנושית ללא שנוי מהותי באבני בנין שמרכיבות קהילה. חוקרים רבים בדקו את השפעת הקהילה הווירטואלית על המשתמש וגילו שאנשים מחזיקים תודעות שונות של האני, או דמויות. האני האמיתי, לפי Rogers (1951) מורכב מחלקים חשובים של זהותו של אדם, שלעיתים לא מתקיים כאמיתי על ידי האחרים החשובים בחייו. אנשים מלאי מוטיבציה להראות את הצד האמיתי בחייהם. Guffman (1959) וגם Jung (1953) הבדילו בין האני הציבורי או דמות והאני הפנימי האינדיבידואלי. גילויו של האני האמיתי מאפשר לאדם לבטא את עצמו טוב יותר בחופשיות בפגישה שלו עם אחרים. האינטרנט מהווה הזדמנות מיוחדת להבעה עצמית ומאפשר למשתמש לבטא באופן החזק ביותר את האני האמיתי (.(Turkle, 1995פגישות באינטרנט דומות לאלה שקורות עם "זרים על הרכבת" (Robin, 1975) כאשר הפרטים מאפשרים לעצמם לספר פרטים אישיים ואינטימיים לזרים, פרטים שלעיתים לא מגלה לחבריו או לעמיתיו לעבודה. דבר זה מאפשר ליצור קשרים של אמפתיה ולהקל על ההקמה של מערכת יחסים קרובה. ( Green & Gleason ,2002,McKenna). חוקרי תקשורת מתווכת מחשבים מצביעים בכלליות על רווחים והפסדים חברתיים הנובעים מהמדיה האינטרנטית. ההפסדים שזוהו כוללים את שחרור המשתמשים מהשפעות חברתיות ואי שוויון אליהם נחשפים אנשים בהידברות פנים אל פנים (לחץ חברתי, יחסי כוח) ושחרור ממגבלות הזהויות היומיומיות שלנו. מן הצד השני ניתן לתפוס את טכנולוגיות התקשורת הללו ככאלה המסלקים גבולות לא רצויים מתוך חיי היום יום. טכנולוגיות אלו נחשבות לחיוביות היכן שהשפעות חברתיות מהוות מכשולים עבור ביצועים אישיים. Spears, Postmes, Lea & Wolbert (2002) מערערים על ההסבר לפיו ההשפעות השליליות של המדיה החדשה הנה כתוצאה של הסרת פיקוח חברתי או עצמי. השפעת הדה – אינדיבידואציה הן מווסתות חברתית במידה רבה מפני שבכוחה של אנונימיות להגביר את חשיבותן ועוצמתן של זהויות קבוצתיות רלוונטיות. התנהגויות חברתיות באינטראקציה אנונימית עשויות להרחיב את עוצמת הזהויות הקבוצתיות יותר מאשר מפגש פנים אל פנים. למרות שתקשורת ממוחשבת מצטיירת בדרך כלל כאמצעי תקשורת קר רציונלי ומונחה משימות, בניגוד לתקשורת פנים מול פנים ה"חמה" חברתית (Walter, 1997; Lea, 1991) נמצא שחמימות חברתית קשורה יותר לקבוצה ולנורמות שלה מאשר לאמצעי התקשורת.האנונימיות פועלת להגברת ההגדרה העצמית המבוססת על הקבוצה והיא מגבירה את ההימשכות לקבוצה. כאשר היא משולבת עם התבלטות קטגורית, היא מסוגלת להעצים את ההשפעות המבוססות על הקבוצה דוגמת קיטוב קבוצתי, קונפורמיזם לנורמות קבוצתיות, משיכה חברתית, הענקת סטריאוטיפים, הענקת סטריאוטיפים עצמיים והבחנה תוך קבוצתית (John, Batgh, McKenna, & Grainne,2002 ). ברזילי – נהון (2004) עמדה על חשיבותו של ההון החברתי בקהילות ווירטואליות. ברזילי – נהון מצאה כי הון חברתי הנו קריטי בכל הקשור להישרדות הקהילה הווירטואלית לאורך זמן וקהילה שיש לה ליבת חברים מאוחדת ומחויבת לנורמות שלה יכולה להתמודד עם איומים מבחוץ ומבפנים בצורה יותר אפקטיבית.עקב מרחביו הווירטואליים, האינטרנט נסמך במידה רבה מאוד על הסדרה עצמית ועל שומרי סף, האמורים לאכוף הסדרה זו. (ברזילי – נהון, 2004).


מערך המחקר

המחקר המוצע יבחן את נושא הקהילה הטלוויזיונית בעזרת שילוב בין השיטה הכמותית והשיטה האיכותנית. במחקר ייעשה שימוש בשני כלי מחקר עיקריים: שאלונים וראיונות עומק, כאשר השאלון יהיה כלי המחקר העיקרי והראיון נועד לספק משמעויות ופרשנויות לממצאים הכמותיים שהתקבלו מהשאלונים.

המחקר ייערך בקרב בני נוער מכל רחבי הארץ, בין הגילאים 25 – 15 שברשותם טכנולוגיית כבלים דיגיטליים בטלוויזיה ומשתמשים בשירות ה Hot talk והפורום בטלוויזיה. על מנת לענות על מטרות המחקר יישלחו לבתיהם של מתנדבים, אתם אצור קשר דרך שירות ה"הוט טוק" שאלונים. המדגם בשאלונים יכלול 100 בני נוער (בנים ובנות) שמשתמשים בשירות ה Hot talk והפורומים בכבלים הדיגיטליים של חברת Hot . ראיונות עומק – המדגם בראיונות העומק יכלול כ 20 בני נוער המשתתפים בשירותי Hot talk והפורומים בכבלים הדיגיטליים של חברת Hot . המרואיינים יהיו מתוך אלו שענו על השאלונים. השאלון יהיה מחולק לשלושה חלקים כאשר החלק הראשון יבדוק את השימושים באינטרנט, וזאת על מנת לבדוק האם יש הבדלים בין השימושים של הגולש בשני השירותים.החלק השני יעסוק בשימושים בשירותים הדיגיטליים של הוט וינסה לגלות האם הנבדק משתמש בשירותים אלו, באילו שירותים הוא משתמש ומהי תדירות השימוש. החלק השלישי בוחן את אופי השימוש בשירותי ה Hot talk והפורומים דרך חברת Hot וזאת במטרה לגלות את סוג האינטראקציה הנוצרת בשימוש בשירותים בינו לבין שאר המשתמשים. חלק זה גם נועד לגלות את העדפותיו של המשתמש בשירות זה על פני שירות האינטרנט ולהפך.


ביבליוגרפיה

ברזילי,נהון, ק. (2004). מי שולט בקהילות וירטואליות? כתב עת לתרבות, חברה וחינוך. הסתדרות המורים בישראל.הקרן לקידום מקצועי: עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך.

הכטר ,ת (2005). אינטרנט, קהילות וירטואליות ודעת קהל, מודיעין מקוון http://www.isoc.org.il/magazine/magazine5_3.html

לבנון, י. (2001). טכנולוגיית המידע ככלי קהילתי: ניתוח קהילה וירטואלית הפועלת בשדה מקומי. עבודה לתואר מגיסטר. המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

Bargh, J. A. McKenna, K.Y.A. & Fitzsimons, G.M. (2002). Can you see the real me? Activation and expression of the true life on the internet. Journal of social issue, 58,91-107.

Brazili - Nahon K. (2004). Gatekeepers and Gatekeeping Mechanism in Networks unpublishedgy and Information Systems program. Tel Aviv University: Tel Aviv.

Dimaggio P. Hargittai E. Newman W R & Robinson J P (2001). Social implication of the internet. Annual review of sociology, 27, 301 - 336.

Mckenna K.Y.A & Green A.S (2002). "virtual groups dynamic". group dynamics: theory, reaserch and practice. 6, 116 - 127.

Mckenna, K.Y.A. Green, A.S & Gleason M.E.J (2002). Relationship formation on the internet: whats the big attraction? Journal of social issues, 58. 9- 31.

McKenna, K . Y . A. & Bargh, J . A. (Eds) (2002). Interpersonal and group proccess on the internert: Is social life being transformed? Journal of soccial Issues, 58.

Parks, M. R. & Floyd, K. (1995). Making friends in the cyberspace. Journal of community, 46, 80 - 97.

Sassenberg K (2002). Common bond and common identity groups on the internet: attachment and normative behaviors in on - topic and off - topic chats. Group dynamic: theory, research and practice. 6.27 - 37.

Spears, R. , Postmes. T., Lea, M & Wolbert, A. (2002). Whenare net effects gross products? The power of influence and the influence of power in computer mediated communication. Journal of social issues, 58, 91-107.

Reinghold, H. (1993) The Virtual Community. On line copy at: http://www.well.com.

Rheingold H (2002). The virtual community: Revised Edition. The MIT press: cambridge mass.

Walter, j . B . (1996). Computer - mediated communication: impersonal, interpersonal and hypersonal interaction. Communication reaserch, 23, 3 - 43.

Also on Fandom

Random wikia