Fandom

Scratchpad

Tomer

215,835pages on
this wiki
Add New Page
Discuss this page0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

  • בחינת ההשפעה של שימוש באינטרנט על צפיה בטלביזיה

בעייני המאמר מעלה מספר נקודות חשובות: 1. האבחנה כי האינטרנט מהווה טכנולוגיה פלסטית 2.האבחנה כי על חוקרי האינטרנט לא להתייחס לאינטרנט כיחידה אחת אלא כמדיה שקהלים שונים בעלי מאפיינים שונים (גיל, מגדר, וכדומה) עושים בה שימושים שונים. 3.הדגשת חשיבות ביצוע מחקר לאורך זמן 4. הדוגמה שמהווה המאמר מעצם הפרוט שהוא נותן לגבי סולמות המדידה - מאוד שמושי 5.חלוקת העל של שימושי האינטרנט ל תקשורת, מידע, מסחר ובידור

העובדה שהמחקר התייחס ל 27 שימושי אינטרנט שונים (דיי מקיף) והיכולת שלו לקבצם ל 4 או 3 קטגוריות על מהווה חלוקה הגיונית לטעמי וכמי כותב תזה בנושא , מהווה כלי שימושי מאוד בבניית השאלונית ומתודת הבדיקה.

פרק מעניין ושימושי , קצת פחות מעניין מאשר הפרק הראשון...


  • ביקור מחדש בצומת הצריכה

המאמר מתייחס לקשר שבין השימוש בטכנולוגיה והקשרים החברתיים והשפעתה על חיי היום יום. הכותבת מתייחסת לשתי תאוריות קיימות. השאלות שהיא מתמודדת איתם מתייחסות להיבטים הרחבים של אימוץ טכנולוגיות, מאיזה מניעים זה נעשה בדרך כלל?, כיצד הטכנולוגיות משפיעות על חיי היום יום?,כיצד הטכנולוגיה משפיע על יחסים בין אישיים?, מי כופה על מי? הטכנולויגה על המשתמש, או החברה על המשתמש? , וכדומה. במחקר המתואר בפרק נמצאו ארבע סוגי קשרים בין הטכנולוגיה והמשתמש בה. ההבחנה החשובה היא כי אימוץ טכנולויגה אינו נעשה רק על מנת להקל על ביצוע משימוש יומיומיות פשוטות, אלא אף מעבר לכן ויתרה מכך, לעיתים הטכנולוגיה אף מגבילה את המשתמש בהיבטים מסוימים. המחקר מתייחס לשאלה בסיסית הקשורה לסיבות לאימוץ וקבלת טכנולוגיה חדשה. המחלקר מיושן (כ 10 שנים) ובמונחי אינטרנט זה הרבה זמן. אך נכול יהיה לומר כי ההתמקדות בסיבות לאימוץ טכנולוגיה חדשה רלוונטיות ללא הגבלת זמן שכן בעולמנו ממשיכות להתעדכן ולהופיע טכנולוגיות חדשות, חדשות לבקרים. לדעת החוקרת זיהוי ומיפוי הסיבות לאימוץ טכנולוגיה חדשה יכולות לשפוך אור ולקדם את הבנתנו לגבי דפוסי התנהגות חברתיים אנושיים, ובעיקר , לפתוח כיווני מחקר חדשים. לטעמי היבט זה הינו בחזקת בסיסי ומובן מאליו, למרות שאני יכול לראות את תרומתו למחקר האינטרנט בימי פירסומו של המחקר.


  • Gnblog.com

חווית הגלישה באתר מעניינת מאוד. לקרוא את התכנים זה להכנס לעולם תוכן מכוכב אחר. למרות שזה ברור ומובן שישנם הבדלים אדירים בין התרבויות השכנות לבין התרבות בה אנו חיים, עדיין, לקרוא את מה שכתב אדם מירדן, סוריה, פלשתינאי, רק לפני כמה ימים, זה היה מרתק ביותר. במיוחד מצא חן בעיני טקסט שרשם רמזי על מוסיקה - רעיון שכבר הפך לפרויקט שמנסים להתניע. היה כל כך מעניין שהצטרפתי כמגיב (אם לא יסננו אותי...) וכמתנדב להיות שותף ליוזמה.

בהחלט אתר שאכנס לבדוק ולקרוא בהמשך.

המבחן האמיתי יהה מבחן הזמן, לנוכח התפתחויות פוליטיות וצבאיות באזור. אבל בהחלט יוזמה מצויינת ומעניינת.


  • 28.11.06

נכנסתי שוב פעמיים השבוע - מאוד מעניין, גיליתי שאני מפיץ את האתר לחברים , מה שבדרך כלל אני לא עושה. אולי אני מתחיל להאמין ?....

בכול מקרה, מצאתי באתר תגובות לדברים שכתבתי בשבוע שעבר וקישור לאתר שמאפשר לשמוע תוכנית רדיו מאוד מעניינת - שירים על השלום (חדשים - דג נחש וכאלה) עם התרגום שלהם. היה מרתק לשמוע תרגום לשירים שאני מכיר בערבית , אבל מעולם לא ידעתי על מה הם. מסתבר שגם לשכנים שלנו יש עיסוק תרבותי בכמיהה לשלום ולא רק קריקטורות נאציות כפי שמספרים לי בחדשות.

מישהו אמר "שטיפת מוח"? או שרק נדמה לי.....


  • עיצוב הפורטל המשפחתי למרחב הביתי

הדבר הראשון שעלה שמחשבותי כשקראתי את המאמר הוא סיפורו של אייזק אסימוב מלפני כ 40 שנה ובו הוא מתאר חיי יום יום של משפחה ממוצעת בעתיד הרחוק....כאשר בני הבית למעשה לא רואים אחד את השני ואף לא רואים אנשים אלא בהולוגרמות. התשקורת המשפחתית מתנהלת לה במעין פורטל משפחתי כפי שמתואר במאמר.

מעניין כי אכן ישנה תקשורת משפחתית כגון על גבי המקרר, וגישה חדשנית היא להציע לשדרג את התקשורת הפנים משפחתית בכלים משרדיים - פנים ארגונים. כפי שנעשה בעולם העסקים..

לפורטל אמנם יתרונות רבים בהקשר ניהול כלכלת הבית או ניהול יומן פעילויות לפעילויות משפחתיות משותפות.

אבל!

מה עם הספונטניות והרגשות המטים את התכנון העסקי? מה לגבי התקשורת הבין אישית הכלכך חיונית בתקשורת בין בני אדם? נשאר כאן פער גדול - האם אין אנו מזניחים אימון ברכישת מיומנויות תקשורת חשובות?


  • פרטיות ילדים ברשת

סוניה מספקת אבחנה מעניינת למדי לגבי איום שלישי שצפוי לילדינו ה"זכים" בשיטוטם באינטרנט. מלבד חששות ההורים כי הילד יצור תמים אשר פרטיותו יכולה להיות מנוצלת על ידי גופים מסחריים ברשת ובילד "כיצור מיני ונאיבי אשר פרטיותו יכולה להישחת על ידי גורמים נצלניים ואף פדופילים מסוכנים", סוניה מציינת גם את הפגיעה שיש למעשה בפיקוח והמעקב שההורים מפעילים על הילדים. בהמשך המאמר סוניה מציינת עובדה מעניינת, כשמדובר בצפייה בטלביזיה ההורים נוקטים בהכוונה ושיחות הסבר ואילו כשמדובר באינטרנט ההורים נוקטים בגישה של הגבלה, הכנסת סיסמאות וכדומה. זו נקודת מבט מעניינת המפנה את תשומת הלב לחשיבות של הגנת הפרטיות של הילדים והכוונה שלהם והכנה לחיים במקום מניעת המפגש והלמידה להתמודד איתו. מעניין שסוניה הזכירה את העובדה כי ממשלות לא מעודדות את ההורים לפקח ולעקוב אחר הילדים. אי אפשר שלא לחשוב מייד על הפרסומות הנוכחיות של בזק בעד התקנת מצלמות רשת למעקב על הילדים.


Children's home internet use

התרחשויות מקדימות מחוללות והשלכות פסיכולוגיות, חברתיות ואקדמיות

Linda A. Jackson, Alexander von Eye, Frank A.Biocca, Gretchen Barbatsis, Yong Zhao, and Hiram E. Fitzgerald


"The HomeNetToo project" (2000-2003) הוא פרויקט שטח ארוך טווח על ההתרחשויות המקדימות והמחוללות בחיי הילד וההשלכות של שימוש באינטרנט במשפחות בעלות הכנסה נמוכה. לפרויקט 3 מטרות: 1. לזהות מרכיבים פסיכולוגים וחברתיים העשויים לתרום לפער הדיגיטאלי בשימוש באינטרנט. 2. לבחון את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות שיש לשימוש באינטרנט בבית. 3. לקבוע האם לשימוש ביתי באינטרנט הייתה השפעה על הישגים בלימודים.

הפוקוס הושם על "אמריקאים-אפריקאים" היות והעובדות הקיימות מצביעות על פער דיגיטאלי על בסיס גזע בהקשר של שימוש באינטרנט. בעזרת מחקר ארוך טווח השגנו רישומים חוזרים של מרכיבים מרכזיים פסיכולוגים וחברתיים כמו גם רישומים אוטומטיים במשך 16 חודשים. המחקר אפשר הערכת יחסים של סיבה ותוצאה וניתוחים מעובדים כהלכה (עד-דק) בעלי סבירות נמוכה להיות מושפעים ממרכיבים חברתיים כמו תיעוד עצמי מוטה של שימוש באינטרנט. המשתתפים היו 120 מבוגרים ו140 ילדים הגרים בקהילה עירונית בינונית בארה"ב (Midwest). את המשתתפים הבוגרים גייסנו בפגישות בבתי הספר ובמרכז לילד ולמשפחה השחורה בלאנסינג , מישיגן. הדרישות היו: • שהילד זכאי להיות חלק מתוכנית בי"ס – צהריים הממשלתית • שלמשפחה יש קו טלפון מזה6 חודשים. • למשפחה מעולם לא הייתה גישה לאינטרנט.

המשתתפים הסכימו שיתעדו ויקליטו את השימוש באינטרנט באופן אוטומטי וממושך, למלא שאלונים במהלך המחקר וקיום של ביקורי בית. בתמורה המשתתפים קיבלו מחשבים ביתיים, גישה לאינטרנט ותמיכה טכנית בבית בתקופת המחקר. מרבית המשתתפים ענו לתיאור הבא: 83% מהילדים היו אפרו אמריקאים. 58% ילדים ממין זכר,ו 75% גרו בבית עם הורה אחד אשר בו הכנסה ממוצעת השנתית היא 15,000$. הגיל הממוצע הוא 13. התחלנו בבדיקת התדירות ואופי השימוש באינטרנט. לאחר מכן בדקנו מאפיינים אישיים (גזע, מיומנויות מחשב, וכדומה) ומשתנים תלוי סיטואציה (שימוש במחשב לפי משפחה וחברים) אשר חשבנו כי תהיה להם השפעה על השימוש באינטרנט. למרות שמחקר קודם התחשב במאפיינים דמוגראפיים של שימוש באינטרנט, ממשתנים תלוי סיטואציה התעלמו. לסיום בדקנו את השפעת השימוש על מאפיינים פסיכולוגים, חברתיים והישגים בלימודים של הילדים. בפרוט, בדקנו את השפעת השימוש באינטרנט כמנבא להישגים בלימודים, תפיסה עצמית, והתנהגות חברתית של הילדים.

תדירות ואופי השימוש באינטרנט אצל ילדים (עמוד 146)

מחקרים רבים ניסו למדוד את המידה שילדים משתמשים באינטרנט בבית. ההערכות משתנות בהתאם לצורה שבה השתמשו באינטרנט ואיך הוא נמדד (כלומר דיווח עצמי או הקלטה אוטומטית). גיל הילדים שנבדקו כאשר אספו את המידע (כלומר שנת המחקר), ואיך אינטרנט בשימושו הוגדר (כלומר הזמן online ותדירות השימוש). בקצה אחד ההערכות הם שילדים משתמשים באינטרנט לפחות שעה אחת ביום. בקצה שני יש הערכות נמוכות כמו 3 שעות לשבוע (Krout, Scherlis, Mukhopadhyay, Maning & Kiesler 1996, Stranger & Redina 1999, Woodward & Gridina 2000) למרות חוסר המידע הברור, הדעה המקובלת היא שהיום ילדים, לפחות בארה"ב, מבלים זמן רב Online. מחקרים אחרים שבדקו את אופי השימוש של ילדים באינטרנט היה מה ילדים למעשה עושים כשהם Online? שוב כאן הממצאים הם שונים ותלויים בגורמים שעכשיו הזכרנו (כמו גיל הילדים). רוב המחקרים מוצאים שהסיבה העיקרים לשימוש באינטרנט הוא שעורי בית. הסיבה החשובה השניה היא תקשורת עם אחרים שמשתמשים ב אי מייל , IM (Instant Meseging Softwear) וצ'אט (Kraut 1996, Turow 1999). למרות זאת, המידה של השימוש של ילדים באינטרנט למטרות תקשורת הוא במידה מסוימת לא ברור, מאחר ומעט תלמידים עשו רישום עצמי במקביל לדיווח עצמי של השימוש. המחקר היחידי שעשה כך בוצע ב 1995-6. התוצאות של הדגימות המחוברות בין מבוגרים וילדים במחקר זה מראות שלמרות שהמשתתפים דיווחו כי השימוש באי מייל הייתה סיבה מאוד חשובה לשימוש באינטרנט, הם למעשה שלחו אי מייל פחות מפעם אחת בשבוע. (Kraut 1996). היחסיות בין מאפיינים סוציו דמוגראפיים והשימוש באינטרנט הם פחות ברורים לגבי ילדים מאשר לגבי מבוגרים. למבוגרים האפיון הסוציו דמוגראפי , באופן ברור, מנבא גישה לאינטרנט בתלויה בקיום הפער הדיגיטאלי. (Noris 2001). למרות שהפער הדיגיטאלי הגלובלי הוא אדיר, בהשוואה לפער בארה"ב, (Jackson 2004,Noris 2001) הבנת הפער בארה"ב מבוססת על גיל , גזע, הכנסה וחינוך. (משרד המסחר, ארה"ב 1995,1999,2000,2002). יתרה מכך, הפער הדיגיטאלי בשימוש עשוי להיות גדול יותר מהפער בגישה לאינטרנט ויתכן שיהיה מאופיין אחרת . לגבי האפיונים הסוציו דמוגראפיים והשימוש של ילדים באינטרנט, הממצאים מראים כי ילדים מבוגרים משתמשים יותר באינטרנט מאשר ילדים צעירים, במיוחד בתקשורת עם מבוגרים. (Turov & Nir 2000, PEW 2002). השוני בגזע בשימוש באינטרנט בילדים עדיין דורש בדיקה, במיוחד מאחר והגישה לאינטרנט אינה נושא על הפרק (כלומר בתוך קבוצות סוציו אקונומיות). בין מתבגרים, יש הוכחה מסוימת שאפרו אמריקאים משתמשים באינטרנט פחות מהאמריקאי הלבן. זה הבדל טיפוסי שמיוחס לרמת ההשתכרות של ההורים ורמת החינוך של ההורים. (Robinzon, Dimaggio & Hargittai 2003). בכל מקרה, יש צורך בעובדות נוספות כדי להסביר את הפער הדיגיטאלי בין הגזעים. עובדה שמשפיעה על שימוש באינטרנט גם אם הגישה אינה הבעיה. דיווח של NSF על השימוש בטכנולוגיות מידע בבית מראה ששייכות לקבוצה אתנית (על בסיס גזע) לא יכולה להיות מוסברת באופן ברור על ידי רמת השכר או החינוך.

(עמוד 147) יש גורמים תרבותיים וסוציאליים יותר עמוקים שמשפיעים על הליך האימוץ השימוש באינטרנט אבל גורמים אלו לא מוצו באופן אמפירי וברור. שוני באופי השימוש באינטרנט בין הגזעים דווחו רק לגבי מבוגרים. בהתאם לדווח של PEW (2000 b) אפרו אמריקאים עשויים , יותר מאשר הלבנים, להשתמש באינטרנט כדי להקשיב ולהוריד מוסיקה, לקבל מידע על בריאות, דת, עבודה, חינוך ומקומות למחייה וגם לשחק משחקים. האפרו אמריקאים בסבירות פחותה מאשר האמריקאי הלבן , ישתמשו באינטרנט כדי לשמור על קשר עם משפחה וחברים. האם ילדים מגזעים שונים משתמשים באינטרנט בצורה שונה – צריך עדיין לחקור. בהחלט יכול להיות כאשר הגישה לרשת אינה בעיה – כל הילדים של "דור הרשת" , משתמשים ברשת בצורה שווה או יכול להיות שמשקעים תרבותיים וסיבות סוציאליות יכולים להשפיע על אופי השימוש של הילדים. השוני המגדרי בשימוש וגישה לרשת, בולטים בכול העולם אבל ירדו באחוזים ניכרים בתוך ארה"ב (Jacson 2004 B). כשהאינטרנט הופיע לראשונה במודעות הציבורית (1995) בערך 95% מהמשתמשים בארה"ב היו גברים. ב2002 כמעט 50% מהמשתמשים היו נשים. (משרד המסחר, ארה"ב, 2002). מספר חוקרים טענו שרמת השיווק של התקשורת ברשת , היא האחראית לגידול המהיר של שימוש נשים ברשת. לחיזוק דעה זו , מחקרים מראים כי לנשים סבירות גבוהה יותר מגברים לעשות שימוש ברשת לצרכי תקשורת. (Roberts 1999, Jackson, ErviN, Gartner & Schmitt 2001 B, Subrahmanyam 2001). ההבדלים בשימוש ברשת בין המינים, גם נצפו. הגברים בסבירות גבוה יותר מהנשים יחפשו מידע פיננסי וספורט ויהיו מוכנים לעשות קניות ברשת. הנשים בסבירות גבוה יותר יחפשו מידע על בריאות , עבודה, דת. (PEW 2000 A). מחקרים על הבדלי מגדר וילדים בשימוש ברשת מועטים, והניבו תוצאות מעורבות. מחקר אחד מצא דמיון בין המינים בכול שימושי האינטרנט מלבד מספר אתרי הרשת שביקרו בהם. בנים בגילאים 8 – 13 ביקרו יותר באתרים מאשר הבנות באותו גיל. (Roberts at all 1999). מחקר אחר מצא שלמרות שבנות בגיל ההתבגרות משתמשות ברשת פחות מאשר בנים בגיל זה, הם בצורה סבירה יותר השתמשו באי מייל יותר מאשר הבנים (56% לבנות ו 43% לבנים) (Kraut at all 1996). לסיכום, המחקרים מראים שילדים משתמשים ברשת בין 3 שעות לשבוע לבין שעה אחת ביום. האופי של השימוש אינו ברור בעיקר כיוון שיש מעט מחקרים ובעלי מידע חלקי מאחר ומעטים יותר מודדים את השימוש באינטרנט (לעומת הדיווח העצמי). היחס בין המאפיינים הסוציו דמוגראפיים לבין השימוש ברשת בארה"ב או במקומות אחרים הם באותה מידה לא ברורים.

ממצאי פרויקט ה HomeNetToo

כפי שהזכרנו קודם, בפרויקט הנ"ל, הקלטנו אוטומטית מדדים רבים שלשימוש ברשת במשך 16 חודשים. כעת נתמקד ב 7 מדדים יומיים: 1. זמן Online (בדקות) 2. מספר החיבורים (Logins) 3. מספר כתובות (אתרים) שביקרו בהם 4. מספר האי מיילים ששלחו 5. מספר הודעות המסרים המיידים (IMs) 6. זמן השימוש בצ'אט בדקות 7. מספר הצ'אטים שביקרו בהם

כדי לבחון את השינויים לאורך זמן , חולקו המדדים ל 5 תקופות זמן של 3 חודשים כל אחת (1-3חודשים, 4-6 חודשים, 7-9 חודשים, 10-12 חודשים, 13-16 חודשים). תדירות השימוש ברשת בכול תקופת זמן מופיעות בטבלה 11-1. הממוצע לאורך 16 חודשים של רישום היה 30 דקות ביום של שימוש ברשת לכול ילד. הילדים לא התחברו על בסיס יומי לאינטרנט. (הממוצע הוא פחות מחיבור לרשת ביום). והם ביקרו בכ 10 אתרים שונים בממוצע ליום. למרות זאת הילדים שלחו כמות אי מיילים מזערית, פחות מאשר אי מייל אחד לשבוע. IM ופעילות בצ'אטים היו מאוד יוצאי דופן (השונות הייתה 0).

(עמוד 148) בטבלה 11-2 מוצג אחוז השימוש בכלים השונים (אי מייל, אתרים, Iצ, וכדומה) והשינוי שלו לאורך חמשת התקופות. ניתן לראות באופן כללי כי אחוז השימוש עלה עד לתקופה בשלישית (חודשים7-9) ומאז עד לסיום המחקר חלה ירידה. הזמן Online לא השתנה במהלך כל התקופה.

(עמוד 149) מאחר ורוב מחקרי השימוש באינטרנט נשענים על דיווח עצמי, אספנו מדדים גם של דיווח עצמי וגם ממצאים שהוקלטו אוטומטית. השוונו בין שני סוגי הנתונים ומצאנו שיש דמיון גדול ביניהם (טבלה 11-3).

Antecedents of Children's internet Use

מאפיינים אישיים הסט הראשון של הקדימויות של שימוש באינטרנט שאנחנו חושבים עליו הם מאפיינים סוציו דמוגראפיים: גיל גזע ומגדר. כפי שהזכרנו קודם, המחקר מראה שילדים מבוגרים יותר משתמשים באינטרנט יותר מאשר צעירים. (PEW 2002( . באופן מיוחד כדי לתקשר עם חברים (Turow &Nir 2000). יותר מיוחד הוא היחס בין הגזע של ילדים והשימוש שלהם ברשת.למרות שמבוגרים אפרו אמריקאים משתמשים ברשת פחות מאשר אמריקאים לבנים מבוגרים זה לא ידוע אם ילדים אפרו אמריקאים משתמשים באינטרנט פחות מאשר ילדים לבנים אמריקאים. כשלשניהם יש אותה גישה לאינטרנט בבית. ממצאים על מגדר וילדים ברשת הם מועטים, כך שאנחנו רק מניחים שילדים מבוגרים יותר ישתמשו ברשת יותר מאשר ילדים צעירים מבלי להתייחס להשפעות גזע ומגדר. אפיונים אישיים אחרים שאנחנו מניחים כהשפעה אפשרית על שימוש ברשת של ילדים הוא המיומנות ואהבת המחשב (Subrahmanyam at all 2001). מאחר ומחשבים הם הכלי המרכזי להעביר את האינטרנט , אנחנו מניחים שילדים עם יכולות מחשב ואהבת המחשב, ישתמשו יותר האינטרנט מאשר ילדים אשר להם מיומנויות חלשות יותר של שימוש במחשב או שפחות אוהבים מחשב.

גורמים מצביים באופן מפתיע, חסר במחקרים על אינטרנט מחקרים על מידת השפעת הגורמים המצביים על ילדים או מבוגרים. האופן מיוחד מעניין לגבי ילדים ושימוש ברשת הוא הגורם של דוגמת התנהגות הורים והמבוגרים. ספרות רחבה ביותר על דוגמת התנהגות ההורים מראה שילדים לומדים ומבצעים את ההתנהגות שהם רואים אצל הוריהם. במיוחד כשהנהגות זו מקבלת עידוד (Bandura 1977, 1986, Barone, Maddux & Snyder 1997). ישנה גם ספרות רחבה ביותר שמראה שהשפעת התנהגות המבוגרים על התנהגות הילדים באופן במיוחד בתקופת ההתבגרות (Ambart 1997, Haris 1998). כך אנו הנחנו ששימוש באינטרנט על ידי ילדים יהיה מושפע מהתנהגות ההורים וההנאה מהשימוש במחשב ובאינטרנט. הנחנו גם, שילדים שחבריהם נהנים ממחשבים ואינטרנט, ישתמשו ברשת יותר מאשר ילדים שחבריהם לא נהנים מכך. חסר גם מחקר על שימוש ברשת, מחקרים על תוצאות של הצלחות וכישלונות מוקדמים בשימוש במחשב ובאינטרנט.

(עמוד 150) יש עובדות רבות במחקרים פסיכולוגים שתגובות מוקדמות על ביצועים, יש להם השפעה רבה על התמדה בביצוע. באופן מיוחד, תגובה שלילית שוללת את הבסיס של התמדה ויכולה להוביל לנטישה של הפעילות באופן מוחלט. כנגד, תגובות חיוביות מעודדות המשך פעילות כך שבדקנו האם קשיים מוקדמים בשימוש במחשבים ובאינטרנט, או הצלחות מוקדמות בפתרון בעיות מחשבים, השפיעו באותה מידה על השימוש ברשת. הגענו למסקנה כי הקשיים ימנעו את השימוש בו בזמן שהצלחות יגדילו את השימוש.

ממצאים מפרויקט HomeNetToo סטטיסטיקות תאורניות של מאפיינים אישיים וגורמים מנבאים לגבי השימוש באינטרנט מופיעים בטבלה 11-5. 83% מהילדים היו אפרו אמריקאים, 58% ילדים ממין זכר, הגיל הממוצע 13.6 שנים. ההגדרה העצמית של מיומנויות שימוש במחשב הייתה בממוצע קצת מתחת לרמה 4, כאשר הכוונה ל"יכולות טובות בשימוש במחשב. 75% מהדגימה אמרו הילדים שהם אוהבים את המחשב וזה אחד העיסוקים המועדפים עליהם. בהתייחס למאפיינים המצביים, 76% מילדי הפרויקט אמרו כי המבוגרים בביתם מאוד אוהבים להשתמש במחשב. כמעט חצי אמרו שרוב חבריהם הקרובים אוהבים להשתמש במחשב והחצי השני אמר כי שרק מעט מחבריהם אוהבים להשתמש במחשב. התשובה הממוצעת לשאלה "עד כמה קל/קשה להשתמש במחשב?" הייתה רמה 3 , זאת אומרת "די קל". הממוצע לשאלה "כמה פעמים הילדים הצליחו לפתור בעיות מחשב" היה 2.81 כאשר 3 אומר "בדרך כלל בהצלחה". השתמשנו בניתוח רגרסיה כדי לבדוק עד כמה מאפיינים אישיים יכולים להעיד על שימוש מוקדם ברשת. כול האפיונים האישיים הוכנסו בו זמנית ברגרסיות נפרדות כדי לנבא את כול אחד מארבעת המדדים של השימוש באינטרנט בתקופה הראשונה של הפרויקט (3החודשים הראשונים). הרציונל של ביצוע ניתוח נפרד לכול מדד של אינטרנט התחלק ל3: 1. זמן Online נכלל בניתוח כדי לאפשר השוואה בין הממצאים שלנו לבין ממצאים קודמים שבדרך כלל השתמשו בפרמטר זה כפרמטר יחיד של שימוש באינטרנט. 2. ניתוח כזה אפשר לנו לבודד מידע על המגבלות וכלליות הממצאים. 3. הניתוח מאפשר הפרדה בין שימוש ברשת לצרכי תקשורת לעומת שימוש למטרות אחרות.

(עמודים 151-152) תוצאת הניתוח הנ"ל מוצגות בטבלה 11-6. מלבד מגדר , שאר המאפיינים האישיים ניבאו הבדלים בפרמטרים השונים של שימוש ברשת. מיומנויות שימוש במחשב ניבאו 3 מידות שלשימוש ברשת בתקופה השלישית של המחקר; זמן Online, מספר הפעמים שהתחברו לרשת, מספר האתרים שביקרו בהם. מיומנויות גבוהות יותר במחשב, מנבאות שימוש רב יותר ברשת. גזע ניבא שימוש ברשת רק בתקופה החמישית ובמידה מועטה. ילדים אפרו אמריקאים מבלים פחות זמן Online ופחות נכנסים לאתרים מאשר ילדים לבנים אמריקאים. התוצאות של ניתוח הרגרסיה לגבי הקשר בין גורמים מצביים ושימוש ברשת מוצגים בטבלה 11-7. מידת הקושי בשימוש במחשב ניבא זמן Online, ילדים שמצאו את השימוש במחשב קל בילו יותר זמן ברשת, הצלחה בפתרון בעיות מחשב ניבאה יותר זמן ברשת. ההורים ומבוגרים כדוגמה לשימוש במחשב לא ניבאו זמן גלישה ברשת, בלי קשר לאופן שהמרכיב הנ"ל נמדד. בדקנו גם כיצד המאפיינים המצביים השתנו לאורך הזמן וכיצד השפיעו על שימוש ברשת. מבחני T הראו כי מיומנויות השימוש במחשב השתפרו לאורך הזמן , אך מידת אהבת המחשב לא השתנתה. תפיסתם את מידת השימוש ואהבת ההורים את המחשב והשימוש בו ירדה עם הזמן. ונהפוך הוא לגבי החברים. לקראת סוף הפרויקט תפיסת הילדים הייתה קרובה יותר לאמונה כי ההורים והמבוגרים לא משתמשים ולא אוהבים כל כך את השימוש במחשב, והערכתם כי חבריהם אוהבים ומשתמשים הרבה יותר במחשב עלתה.

(עמוד 153) לקראת סוף הפרויקט הילדים דיווחו על מידה גבוה יותר של הצלחה בפתרון בעיות מחשב, ושימוש במחשב.

השלכות השימוש באינטרנט על ידי ילדים

בין השאלות הבסיסיות לגבי השימוש שלילדים בטכנולוגיות מידע , הוא האם זה מועיל או מזיק להם. האם השימוש משפיע על הילדים באופן פסיכולוגי, חברתי או קוגניטיבי. מספר מאמרים מהעת האחרונה, מראים כי התשובה לשאלה זו היא באופן מוחלט – אולי! בהתאם לדוח של NSF "מחקר על ההשפעה הממשית של טכנולוגיות מידע על בתים, משפחות וחברי בית בודדים" הוא באופן ברור על רמה מינימאלית. אבל יש מחסור באיסוף מידע על ההשפעה המעשית של המחשבים ושימוש באינטרנט בנושא. באופן יחסי, מעט מאוד מידע על טכנולוגיות מידע בבית מגיע לסטנדרטים המקובלים של ניתוח מדעי (NSF 2001 ). המחקר בנושא מתמקד על השימוש במחשב. יותר בהקשר של מקומות אחרים ולא הבית. רוב המחקרים הם שאלונים וסקרים או מאמץ חד פעמי שלא יכול לקבוע את היחס האמיתי בין טכנולוגיות מידע לבין הילדים. נסקור את המחקרים בנושא והממצאים שלהם.

ממצאים פסיכולוגיים האם השימוש בטכנולוגיות מידע משפיע על מצבם הפסיכולוגי של הילדים. מחקר של Shields & Berman 2000, קבעו שאין הוכחה ברורה שמחשב לילדים הוא באופן ישיר משפיע פסיכולוגית. אבל הם מציינים במפורש שיש מחקרים מעטים בנושא ועוד יותר פחות מחקרים המתייחסים ספציפית לאינטרנט. שני מחקרים קשורים שבדקו את הנושא , מצאו שלמתבגרים, השימוש המוגבר באינטרנט היה קשור לבדידות גבוה יותר ודיכאון (Kraut, Paterson, Lundmark, Kiesler, Mukopadhyay & Scherlis 1998). אבל השפעות אלו מתקזזות עם חווית האינטרנט (Kraut, Kiesler, Boneva, Kuminngs, Helgeson, Crawford 2002). בסך הכול, אין מספיק הוכחות כדי לקבוע אם השימוש ברשת משפיע פסיכולוגית גם באופן כללי וגם לגבי האופן שבו הם מרגישים לגבי עצמם. (עמוד 154) ממצאים חברתיים האם השימוש אצל ילדים בטכנולוגיות מידע משפיע על תוצאות החברתיות? ממצאים בנושא מועטים ולא ברורים כמו הממצאים בהקשר הפסיכולוגי. בדיקת המחקר של Beker & Subramanyam 2000, באופן נפרד, הגיעו למסקנה שיש מעט מאוד ממצאים שלילים לגבי השפעה חברתית לשימוש בטכנולוגיות מידע. חוקרים מצאו כי משתמשים צעירים בעיקר שומרים על קשר יותר מאשר להוריד את המגע החברתי (Ktaut at all 2002 , Nie & Erbring 2000). מחקרים אחרים מראים כי אנשים צעירים משתמשים ברשת כדי לשמור על קשר עם משפחה וחברים ועל ידי זה מגבירים את המגע החברתי ולא מורידים אותו (PEW 2000, UCLA 2000). בכול אופן חוקרים ממהרים לקבוע שהרבה יותר מחקר נצרך לפני שמגיעים להחלטות על ההשפעות החברתיות של טכנולוגיות מידע על ילדים (Katz &Rice 2002 ). מחקרים טרם האינטרנט התרכזו בשני כיוונים, ההשפעה הסוציאלית של שימוש במחשבים בחדר לימוד והשפעות משחקי הוידיאו על ההתנהגות החברתית ואלימות. (Dietz 1998, Zillaman & Weaver 1999). הממצאים מראים כי מחשב הכיתה בשימוש אצל ילדים (בגילאים 5 עד 12 ) עוזר לפעמים לאינטגרציה ושיתוף פעולה, יצירת ידידות ויצירת פעולות קבוצתיות חיוביות ( Klementz 1987). משחקי וידאו אלימים, מובילים לפעמים להתנהגות אלימה, במיוחד לילדים החשופים להתנהגות כזו בלי קשר לזמן בו הם מבלים במשחקים אלו. לסיכום , אין מספיק הוכחות כדי לקבוע אם כן או לא ישפיע אינטרנט לילדים על קשרים חברתיים שלהם (מספר חברים טובים, זמן המוקדש למשפחה וכדומה)

ממצאים קוגניטיביים האם השימוש שלטכנולוגיות מידע משפיע על הילדים קוגניטיבית?. לאחר בדיקת עשרות מחקרים בנושא לימוד בבית הספר על בסיס טכנולוגיות מחשבים, Roschelle הגיע למסקנה כי הממצאים אינם חותכים. לדוגמה המחשב משפר הישגים בלימודים כאשר מדובר במתמטיקה ומדעים מאשר בתחומים אחרים. הם מציעים 3 הסברים לממצאים שלהם; 1. שוני בתוכנה ובחומרה בין בתי הספר שהשתתפו במחקר 2. כשלון לקשור את השימוש הטכנולוגי עם הרפורמה העכשווית בנושאים אחרים (כמו הגדרת הנושאים והתפתחות המורה עצמו) 3. חוסר במחקר מובנה לאורך זמן.

החוקרים טוענים שבטכנולוגיות מחשב ניתן לעזור לתלמידים ללמוד יותר טוב כשהטכנולוגיה תומכת בארבעת עקרונות הלימוד: השתתפות אקטיבית, השתתפות בקבוצות, אינטראקציה רבה, והיזון חוזר. Subrahamyam (2000,2001) בדק את המחקר בנושא, והתמקדו מספר תפקודים קוגניטיביים. הם מצאו למשל ששימוש במחשב עוזר ומשפר תפקודי קוגניציה ויזואלית. חוקרים אחרים מצאו שנוכחות כלים לימודיים בבית , כמו מחשב מנבאים הצלחה בלימודים , בעיקר במדעים מדויקים. בסך הכול נותרה אי ודאות אם השימוש בטכנולוגיות מחשב מוסיפה להתפתחות הקוגניטיבית של הילד. העובדות המצומצמות מראות כי שימוש במחשב ביתי קשור להישגים טובים יותר בלימודים במידה מסוימת, למרות שרוב המחקרים לא מתייחסים לגורמים אחרים כמו למשל רמה סוציו אקונומית או חינוך.

ממצאי פרויקט ה HomeNetToo

ממצאים פסיכולוגיים התייחסנו במחקר לשני אספקטים; אפקט ותחושות של הערכה עצמית. ארבעה מימדים של אפקט נבדקו; 1. אפקט חיובי, 2. אפקט שלילי, 3. חרדה, 4. ותחושה אהדה על ידי אחרים.

כל אפקט נמדד על ידי 4 פריטים שנמדדו ב3 נקודות זמן (3 חודשים, 9 חודשים ובסיום הפרויקט). המכפלה הממוצעת ל12 המשתנים נעה בטווח של 0.70 לבין 0.81. עבור חרדה – 0.67 במדידה הראשונה ו 0.58 בסיום התקופה. עבור אפקט שלילי במדידה הראשונה- 0.65 ובסיום התקופה 0.70 כאשר רמת התקפות נמוכה לכן יש לקחת את הנתונים בעירבון מוגבל. התוצאות הממוצעות לארבעת הפרמטרים מוצגות בטבלה 11-9. השפעה חיובית ירדה לאורך המדידה. רמת חרדה עלתה בתקופה השנייה וירדה לרמה המקורית בסיום הפרויקט. ניתן ליחס זאת להתקפת הטרור על מגדלי התאומים. לגבי השניים הנותרים , לא היו שינויים לאורך התקופה כולה. לגזע לא היה קשר למעט מקרה אחד: ילדים אפרו אמריקאים חוו פחות השפעה חיובית מאשר ילדים לבנים בסיום הפרויקט. לגיל לא הייתה כלל השפעה. התוצאות מראות בסיום התקופה הראשונה כי יתר שימוש ברשת קשור לפחות השפעה שלילית, בעוד שהשתתפות ביותר חיבורים (sessions) היה קשור ליתר השפעה שלילית. ביקור ביותר אתרים קשור בתחושה מוגברת של אהדה (אהוב) על ידי אחרים. בתקופה האחרונה ביקור ביותר אתרים היה קשור לרמת חרדה נמוכה יותר ומספר חיבורים גדול יותר לרשת קשור למידת חרדה גדולה יותר. שימוש באינטרנט בתקופה הראשונה היה מנבה טוב למידת האפקט בתקופת הסיום. יותר זמן Online היה קשור לפחות השפעות שליליות. אבל מספר חיבורים גדול יותר היה קשור ליותר השפעות שליליות. יתכן כי מספר חיבורים גדול לרשת קשור להפרעות או מסיבות טכניות (ניתורים) או לסיבות בין אישיות (הפרעות על ידי מי מחברי המשפחה). תחושות של ערך עצמי נבדקו על פי סולם תפיסה עצמית של הארטר (Harter, 1986) ועל פי סולם הערכה עצמית של רוזנברג (Rosenberg, 1979). לפי הסולם של הארטר, הילדים ענו על שאלות נכון או לא לפי סולם של 4 תשובות אפשריות. לעבור הסולם של רוזנברג הילדים התייחסו להצהרות חיוביות ושליליות לגביהם בסולם של 4 נקודות – נכון או לא נכון. ככול שהניקוד שקיבלו גבוה יותר כך גבוה יותר הערכתם העצמית. הציון הממוצע שהתקבל בתקופות הזמן השונות לגבי הערכה עצמית היה זהה למעט התקופה האחרונה (סיום הפרויקט) בו הציון היה גבוה יותר. גיל וגזע לא היו קשורים ולא בעלי השפעה על הציון שהתקבל. נעשה ניתוח רגרסיה כדי לבדוק האם ניתן לנבא את השימוש באינטרנט על סמך רמת הערך העצמי של הילדים. נמצא שלא ניתן לעשות זאת. בשורה תחתונה ההערכה העצמית של הילדים הייתה ונשארה גבוה לכול אורך המחקר, ולא נמצא כי הושפעה מהשימוש באינטרנט.

ממצאים חברתיים המחקר התייחס בהיבט זה למספר החברים הטובים והשינוי של מספר זה לאורך 3 נקודות זמן במחקר. התוצאות הממוצעות היו: 6.98, 6.73 ו 6.64 חברים קרובים בממוצע בשלושת התקופות בהתאמה. אין הבדל משמעותי בתוצאות. גיל וגזע לא קשורים למספר החברים וגם לא שימוש באינטרנט. (וגם לא ניתוח רגרסיה שעשו בניסיון לנבא את מספר החברים על סמך הנתונים הנ"ל). טבלה 11-10 מתארת את התוצאות ביחס למשפחה, חברים, שעורי בית, טלפון וכיוצא באלה. נמצאו שני הבדלים הנובעים מהבדלי גזע; ילדים אפרו אמריקאים הקדישו יותר זמן לפעילויות קשורות לטכנולוגיות מאשר ילדים לבנים ( בתקופת המדידה הראשונה). בתקופת המדידה השנייה נמצא כי ילדים אפרו אמריקאים הקדישו יותר זמן לקריאה מאשר ילדים לבנים. נמצא כי לגיל אין השפעה מבדילה בין הילדים בפעילויות השונות. נמצא כי הילדים מקדישים פחות זמן לפעילויות עם המשפחה לאורך זמן המחקר ופחות זמן לעשיית שיעורי בית מאשר בתחילת המחקר. לסיכום , נמצא כי שימוש באינטרנט לא השפיע על חלוקת הזמן והזמן שהקדישו הילדים לפעילויות האחרות.

ממצאים קוגניטיביים המחקר התייחס בהיבט זה לציונים הממוצעים שלהם בלימודים (GPA) והישגיהם במבחני סטנדרטים ( Jackson, Von Eye, Biocca, Barbatsis, Zhao, & Fitzgerald 2006). התוצאות מוצגות בטבלאות 11-11 ו 11-12 על סמך מבחני תוכנית ההערכה של מישיגן (MEAP). בתור התחלה הציונים וההישגים של הילדים בפרויקט היו מתחת לממוצע. היו הבדלי גזע בהישגי הילדים. הילדים הלבנים השיגו ציונים גבוהים יותר משל האפרו אמריקאים. לגיל לא הייתה השפעה. כדי לבחון השפעת השימוש באינטרנט עשו ניתוח רגרסיה לפי התקופות הקודמות למועד הבדיקה וכך בהתאמה לתקופות השונות. לא נמצא השפעה שיירה. הגורם המשפיע ביותר היה גזע. לעומת זאת מבחינת הנתונים לאורך תקופה של לפחות שנה נמצא כי אכן יש לשימוש באינטרנט קשר להישגים גבוהים יותר בלימודים. נמצאה קורלציה בין מספר החיבורים לאינטרנט לבין ציונים גבוהים יותר. ניתוח רגרסיה שחצי השנה הראשונה למחקר מצא כי ניתן לנבא עליה בהישגים בקריאה והבנת הנקרא. נמצא קשר בין הישגים גבוהים בקריאה והבנת הקריאה לבין הזמן שבילו הילדים בגלישה ברשת. הישגים במתמטיקה גם נבדקו ולא נמצא קשר משמעותי. לסיכום נמצא כי ילדים שהשתמשו באינטרנט יותר השיגו בקריאה יותר מילדים, אבל לא להפך, זאת אומרת שילדים בעלי הישגים גבוהים בקריאה לא בהכרח שעו שימוש מוגבר באינטרנט.

(עמוד 158-9) בניית מודלים לקשר בין שימוש באינטרנט ולהישגים בלימודים

השתמשנו בניתוח עקומת צמיחה ליניארית כדי להכניס למודל את השימוש באינטרנט וההישגים בלימודים. השתמשנו ב LISREL 8.53 (Joreskog & Sorbom 1993). הכנסנו למודל גם את מבחני GPA ן MEAP-R (ההישגים בהם) היות ומצאנו הבדלים הקשורים למשתנה הגזע. המרכיבים שעניינו אותנו היו השימוש באינטרנט , גזע, ושני המבחנים שצוינו. בניהם הרצנו את מבחן ISREL. בהתאם לתוצאות שקיבלנו השמטנו או הכללנו את הקשרים הלא רלוונטיים והרלוונטיים בהתאמה. השתמשנו במודלים שונים למדדים השונים של שימוש באינטרנט מהסיבות הבאות: 1. נמצאו קשרים שונים ביחס למבחני GPA ו MEAP-R. 2. מסיבות הקשורות לגודל דגימה נמנעה התאמת המודל לכול ארבעת מאפייני השימוש באינטרנט.

שחררנו את עצמנו מהצורך להתמודד עם כול הנתונים (הם אמרו שבעצם הסיבה הייתה כדי ליצור התאמה לזמן, אבל אני לא מאמין להם – ת.ה.) על ידי ויתור על משתנים שאריתיים.

כעת יתוארו ארבעה מודלים, בכולם הגזע הוא משתנה מורה אחד ומבחן MEAP-R הוא משתנה מורה כפול. מבחן GPA הוא משתנה מורה על ארבעה והשימוש באינטרנט הוא משתנה מורה על חמישה.

למי שלא מבין את מהות המודלים, תרגישו בנוח ,גם לי אין מושג, מדובר בניתוח מאוד מתקדם, הרבה מעבר לניתוחים הסטטיסטיים הבסיסיים שאנחנו הרי מכירים ושולטים בהם כל כך טוב– ת.ה.



המודלים

זמן Online המודל מתואר בציור 11-1 בעמוד 160. המודל מראה כי הגזע הוא פקטור משמעותי בניבוי בזמן Online, כאשר לילדים לבנים קשר חזק יותר מאשר לאפרו אמריקאים. הישגים במבחן MEAP-R באותו אופן ניתנים לניבוי ביחס לגזע כאשר ילדים לבנים מראים עליה חדה יותר בהישגים לעומת ילדים אפרו אמריקאים. אין קשר לשינוי בהישגים במבחני GPA בהקשר של גזע.

מספר החיבורים לאינטרנט המודל מתואר בציור 11-2 בעמוד 160. נמצא כי גזע הוא מנבא טוב למספר החיבורים לרשת, כאשר ילדים לבנים הראו עליה משמעותית יותר מאשר ילדים אפרו אמריקאים בחיבור לרשת. מספר החיבורים לרשת הראה ניבוי מוצלח למידת ההצלחה במבחני MEAP-R.

(עמוד 160) מספר אתרים שביקרו בהם המודל מתואר בציור 11-3 בעמוד 161. נמצאו רק שני נתיבים משמעותיים שניתן לנבא על פי הם; הקשר בין גזע לציוני מבחני GPA והקשר בין גזע למבחני MEAP-R. בשני המקרים נמצא כי ילדים לבנים השיגו ציונים גבוהים יותר מאפרו אמריקאים. אין קשר למספר האתרים שביקרו בהם.

מספר האי מיילים שנשלחו המודל מתואר בציור 11-4 בעמוד 161. המצב כאן דומה למודל האחרון. אין קשר בין מספר האי מיילים שנשלחו להישגים באחד משני המבחנים.

לסיכום, יש קשר ישיר בין גזע לשימוש באינטרנט וקשר ישיר בין שימוש באינטרנט להישגים בלימודים. הקשר חזק יותר בנוגע לזמן Online מאשר למספר החיבורים לאינטרנט. בקבוצת המודלים (שניים) הקשורה למספר האתרים השונים שביקרו בהם ולמספר האי מיילים שנשלחו, אין קשר בין השימוש באינטרנט להישגים בלימודים.

דיון

הילדים בפרויקט השתמשו באינטרנט במשך 30 דקות ביום בממוצע. הם התחברו פחות מפעם אחת ביום. וביקרו בממוצע ב 10 אתרים שונים. נתונים אלו מראים שהילדים לא ביצעו שימוש משמעותי באינטרנט. קשה לדעת אם זה הרבה או מעט ביחס לילד ממוצע היות והנתונים שונים מאוד בין המחקרים השונים.

(עמוד 162) בניגוד לדעות קדומות, הילדים בפרויקט עשו שימוש מועט בטכנולוגיות תקשורת. השיעור היה נמוך מתחילת הפרויקט והשיעור ירד דרמטית לקראת סופו: 16% מהילדים עשו שימוש באי מייל או צ'אט ו 25% עשו שימוש ב IM (Instant Messeging). אחד ההסברים לכך הוא די פשוט למעשה, לילדים בפרויקט לא היה עם מי לדבר, סביר להניח שגם חבריהם ומשפחתם עניים ולכן אין להם מחשבים וגישה לאינטרנט. (PEW 2001a, משרד המסחר בארה"ב 2001). הסבר נוסף הוא שמרבית ההורים רואים בצ'אט מקום מסוכן ואף אסרו על הילדים להשתתף בפעילות כזו. הסבר נוסף הוא השפעות תרבותיות על סגנון התקשורת. רוב הילדים בפרויקט היו אפרו אמריקאים (83%). התרבות האפרו אמריקאית מימים ימימה היא תרבות קולית (Heil 1982, Keil 1966) ולאור זאת האופי של תקשורת באינטרנט המבוססת על טקסט עשויה לא כל כך לדבר לאפרו אמריקאים. כדי לחזק דעה זו , ממצאים אחרונים מראים כי האפרו אמריקאי מעדיף תקשורת פנים אל פנים בשיעור ניכר יותר מאשר האמריקאי הלבן (Helms & Parham 1990, Holinns 1996). כך האופי הפחות עשיר של תקשורת אינטרנט, עשוי היה להרתיע ילדים אפרו אמריקאים מלהשתמש בה. המאפיין הסוציו דמוגראפי שלילדים נקשר למידת השימוש שלהם באינטרנט כפי שבמחקרים קודמים ילדים מבוגרים יותר משתמשים ברשת יותר מאשר ילדים צעירים.( PEW Turow & Nir 2000). אם להעריך את המסקנות של מחקרים קודמים, ילדים לבנים אמריקאים משתמשים באינטרנט יותר מאשר ילדים אפרו אמריקאים. העקביות של הבדלי הגזע בשימוש ברשת כשאין בעיית נגישות, מראה שגורם תרבותי הוא בעל משמעות בעניין. יכול להיות שתרבות האינטרנט שנוצרה בעיקר על ידי הגבר האמריקאי הלבן הוא לא מכניס אורחים לתרבות של הילד האפרו אמריקאי אולי האופן שבו מעוצבים דפי האינטרנט חסרה את האסתטיקה שמוצאת חן בעיני הילד האפרו אמריקאי. יש צורך במחקר עקבי כדי לבחון האם האופי התרבותי והעיצוב הטכנולוגי חוברים יחד כדי להשפיע על השימוש בטכנולוגיה וההנאה. שאלות על תרבות ועיצוב הממשק הופכים ליותר דחופים ככל שהטכנולוגיה האלחוטית נכנסת לשימוש מאסיבי בקצוות העולם. בנוסף למאפיינים סוציו דמוגראפיים, ישנם עוד שני מאפיינים משפיעים על השימוש באינטרנט; שליטה במיומנויות מחשב ואהבת המחשב. כמשוער, ילדים עם מיומנויות גדולות יותר בשימוש במחשב (לימוד עצמי, למשל) וילדים האוהבים את המחשב משתמשים במחשב יותר מילדים שאין להם את מאפיינים אלו. מצאנו שילדי הפרויקט שיפרו בצורה מוחשית את מיומנותם בשימוש במחשב לאורך 16 חודשי המחקר וזה מראה את החשיבות שיהיה מחשב בכל בית. המאפיינים המצביים גם השפיעו על הילדים להשתמש ברשת. כפי ששיערנו הצלחה מוקדמת בפתרון בעיות מחשב הייתה קשורה לשימוש יתר ברשת, למרות שהתקלות בבעיות לא פגעה בשימוש. יתרה מכך, קשיים הורידו והצלחות העלו את התקדמות הפרויקט. בניגוד להנחות, ההשפעה של הורים ומבוגרים בהיותם דוגמה לשימוש במחשב, לא השפיעה על שימוש הילדים במחשב. (עמוד 163) לאינטרנט ביתי , יש מספר השפעות פסיכולוגיות וסוציאליות על הילדים. ילדים שבילו יותר זמן Online דיווחו על פחות השפעות שליליות אחרי שלושת החודשים הראשונים, אבל לא לאחר מכן. ילדים שהשתתפו ביותר חיבורים לרשת דיווחו על יותר השפעות שליליות לאורך כל הפרויקט. אחד ההסברים להשפעה השלילית הוא שמספר חיבורים גבוה נבע מהפרעות רבות (בני משפחה רצו להשתמש במחשב למשל). לשימוש באינטרנט לא הייתה השפעה על מידת ההערכה העצמית שהייתה ונשארה גבוה לאורך כל הפרויקט. בסך הכול הממצאים הלנו מראים כי לשימוש באינטרנט לא הייתה השפעה שלילית על הילדים (Shields & Berman 2000). לשימוש ברשת לא הייתה השפעה חברתית שלילית. בלי קשר לזמן ומספר החיבורים, לא היה שינוי במספר החברים ובזמן שהקדישו למשפחה, חברים ופעילויות אחרות כמו ספורט , קריאה או צפייה בטלביזיה. שני מאמרים קודמים הגיעו לאותה מסקנה לגבי השימוש במחשב Becker 2000, Subrahmanyam 2000 . המחקר היחידי שדיווח על תוצאות חברתיות שליליות כתוצאה משימוש באינטרנט למתבגרים Kraut at all 1998,2002 . ממצאים אחרים , ברובם מבוססים על סקרים, מציעים שלשימוש באינטרנט תיתכן השפעה חיובית בהיבט החברתי מאחר והוא מאפשר תקשורת עם משפחה במרחק גיאוגרפי רב וחברים (UCLA Internet Project 2002, PEW, Nie & Erbring 2000). הסבר אחר אפשרי לחוסר השפעה חברתית בפרויקט יכול להימצא בעובדה כי הילדים בפרויקט עניים ולא היה להם עם מי לדבר, כי לחבריהם ומשפחתם העניים גם כן אין מחשב. במחקרים עתידיים כדאי לכלול קבוצות יותר מגוונות כדי להעריך את ההשפעה החברתית כמו למשל דגימות יומן בזמנים שונים, או הקלטות אלקטרוניות אוטומטיות של הפעילויות החברתיות. בניגוד לחוסר ההשפעה הפסיכולוגית והחברתית השימוש ברשת השפיע קוגניטיבית. ילדים המשתמשים באינטרנט השיגו תוצאות גבוהות יותר במבחני GPA אחרי שנה אחת וציונים גבוהים יותר במבחנים סטנדארטיים שליכולות קריאה אחרי 6 חודשים מאשר ילדים שהשתמשו פחות האינטרנט. אלו שהשתמשו בארבעת החודשים הראשונים של הפרויקט קיבלו ציונים גבוהים יותר ב GPA ובקריאה אך לא הלימודי מדעים ומתמטיקה. חשוב לזכור שבמחקרים קודמים הממצאים אינם חותכים וניתנים לפרשנויות שונות בנוגע לשימוש בטכנולוגיות מחשב ותוצאות קוגניטיביות. המקרה הטוב ביותר מציין עדות כל שהיא על יחס חיובי בין משקי מחשב ויכולות רגילות, ובעלות על מחשב בייתי ותוצאות בבית הספר. אם האינטרנט מועיל או גורע מהיכולות הלימודיות של הילדים, דבר זה עד היום לא נחקר באופן סיסטמטי. השאלה ההגיונית שצריכה להישאל היא למה השימוש באינטרנט מוסיף לילדים יכולות קוגניטיביות ומשפר את יכולות הקריאה שלהם? אפשרות אחת היא שהילדים המבלים יותר זמן Online פשוט קוראים יותר. ילדי הפרויקט נכנסו לרשת בעיקר כדי לקבל מידע ולא כדי לתקשר אחד עם השני. דפי אינטרנט הם מלאי טקסט ללא קשר לנושא כך שילדים שחיפשו מידע בקשר לנושאים השייכים לבית ספר או חיפשו מידע על נושאים בעלי עניין אישי – אלו שחיפשו, קראו.

(עמוד 164) הזמן המוקדש לקריאת דפי הרשת חשוד בכך שהוא הגורם לשיפור בקריאה שנמצא במחקר. העובדה שלא נמצא השפעה על ביצועים מתמטיים רק מחזקת עובדה זו. האם לאינטרנט יש השפעה חיובית על יכולות לימודיות – זה נושא שנשאר פתוח למחקרים עתידיים. אם תוצאות מחקר זה נכונות , אז מסתבר שהפער הדיגיטאלי הוא גדול יותר ממה שחשבו בתחילה. יש צורך במחקר עתידי כדי להרחיב את הממצאים של הפרויקט. מבחר רחב וגדול של ילדים, אמות מידה רגישות יותר מבחינת ההשפעה החברתית, שיטות רבות ואמינות למדידת השימוש באינטרנט, ואורך זמן כדי להעריך את השינויים. יש צורך גם במחקר ניסיוני כדי לגלות את המכאניקה שבה השימוש ברשת מוסיף לביצועים בלימודים. טכנולוגיות חדשות צריכות להיווצר כדי להעריך אם אפשר להגיע לשיפורים דומים לגבי היכולות המתמטיות. לבסוף יש צורך במחקר כדי לבחון את התפקיד של הגורם התרבותי בשימוש בטכנולוגיות, תוך בחינת הרעיון ליצירת טכנולוגיה שתבטל את השפעת הפער הדיגיטאלי.

  • השתתפות חברתית והאזרחית ברשת קהילתית

המחקר מעניין מאוד בעיקר בשל המתודולוגיה המורכבת שלו. ראינו בפרקים הקודמים, מספר מחקרים ומאמרים שסבלו מחולשות הנובעות במתודולוגיה הדלילה שלהם.כאן אנו רואים מחקר רחב היקף המכיל ומתייחס למרכיבים רבים. בכך המחקר מהווה דוגמה מצויינת להתרשמות מרמה גבוה של מחקר. הדבר מהווה השראה בבחינת, לאן אפשר להגיע ומהווה מעיין פיצוי לתחושת האכזבה שהיתה מנת חלקי בחלק מהתכנים הקודמים. רמת המורכבות הגדולה מהווה אתגר להבנתה, טומנת פוטנציאל ללימוד הפרקטיקה לצרכי עבודות התזה ומעל לכול, מעלה באופן מהותי את מהימנות המסקנות והתובנות המתוארות. לסיכום - מרשים ביותר!


  • teens on the internet

סקירה מצוינת על המגמות הבולטות בתחום המחקר הנ"ל. מעניין להבחין כי שינויים מהירים חלים בעולם התוכן של האינטרנט באופן כללי ובאון יחודי בהרגלי השימוש ברשת של מתבגרים. לדוגמה , בלטה העובדה כי שיעור השימוש בצ'אטים בקרב אוכלוסיה זו עבר שינוי מהותי ממצב של עיקר השימוש בשנים 99 ו 2000 עד למצב כיום של שיעור שימוש זניח כמעט לחלוטין. מעניין לבדוק האם השינוי בא במקביל ובלי קשר לשעליה בשימוש בתוכנות למסרים מיידים. זה לא מתבקש בהכרח היות וקיימת האפשרות שמדובר במעבר משימוש בצ'אטים לשימוש בתוכנות למסרים מיידים בהנחה שהשניים עונים על אותו צורך. מעבר לכן מצאתי בסקירה הזו את השמות הבולטים במחקר בתחום לאור הכרותי איתם מתוקף עבודת התזה. וכמובן מצאתי מחקרים שלא הכרתי לשמחתי אך התחומים אחרים שאותי באופן אישי פחות מעניינים (סוזוקי למשל). באופן כללי הפרק הנוכחי מצוין לטעמי ושימושי ביותר.

  • Control, Emancipation and status

מעניין לקרוא מחקר על נושא שלא זכה למחקר רב. השימוש בטלפון נייד בהחלט זוכה למאפיינים ייחודיים בקרב בני הנוער ומאפיינים אלו אף נתפשים כברורים מאליו. מעניין לקרוא אישוש מחקרי לתפיסות רווחות בקרב הורים הסובבים אותנו. כך שמצד שני לכאורה המחקר מאשש את הידוע מראש. מעניין היה לקרוא כי הערכת הכותבים היא כי בני נוער כיום לא יכולים לסמוך על הורייהם בבחירת משלוח יד ! חבל שאין להצהרה זו סימוכין מטעם המחברת. כמו כן נעשתה הבחנה מרתקת בין השימוש וההסברים לכך כי בנים אימצו ראשונים את הטלפון הנייד ואילו בנות מעט אחר כך ובמהרה הפכו להיות משתמשות עיקריות. יתכן ויש קשר לכך שבנים נוטים להיות מאמצי טכנולוגיה או בשל העובדה כי מדובר בסמל סטאטוס?... ישנו קשר בולט בסוגיית הפרטיות למאמר הקודם בנוגע לפרטיותם של ילדים - נראה כי גם בעניין הטלפון הנייד סוגיה זו זוכה לאותה רמת חשיבות.

  • Communication technology and friendship

מחקר מעניין בעיקר בשל העובדה שיריעת הזמן שנדגמה היא רחבה. הממצאים והניתוחים לעומת זאת לא כל כך ברורים לי וחבל. למשל - נושא העלויות רק הוזכר ולא נבדק. כיצד נבדק נושא - תוכן ההתקשרויות? לא ברור. האם זו באמת תובנה מרעישה שלהגעה אליה צריך היה לעשות מחקר - שמרחק פיזי מחליש את הקשרים הבינאישיים?... לעומת זאת ממצאים מעניינים הם כי תדירות השימוש בתקשורת מתווכת מחשב היא שמשפיע על עיכוב הירידה ברמת הקירבה שחשים השותפים לקשר. .

  • השפעת האינטרנט על ה"אני" ועל החברה

סקירה ממצה ומהנה על המחקר הקיים עד היום בנוגע להשפעות פסיכולוגיות וחברתיות של האינטרנט. נקודות מרכזיות ביחס לפרק: 1. תאוריית "שימושים וסיפוקים" קיבלה כאן חיזוק משמעותי בנוגע לחשיבותה ולשימוש הרחב בה בתחום המחקר הנ"ל 2.מחקרים רבים נעשו בהקשר של השפעת השימוש באינטרנט על מאפיינים אשיותיים של חרדה חברתית ובדידות. הדבר מעניין לנוכח הפחד "המסורתי" העולה שוב ושוב כאשר מופיעה טכנולוגיה חדשה ובאופן ספציפי יותר, כאשר מופיע טכנולוגיית תקשורת חדשה. 3. עולה שוב כי בחקר האינטרנט כנראה שאין אפקטים מרכזיים כי אם אפקטים משניים. 4. האינטרנט מסתמן כמקום משמעותי המאפשר לאדם באשר הוא לבטא את האני האמיתי שלו. ובכך יש לאינטרנט סממן מאפיין משמעותי וחשוב מבחינה חברתית לאור השפעתו האישיותית. 5. הבנת והכרת המחקרים בתחום יכולה להניב תובנות וטיפים ליישום יומיומי אשר יכולים לשפר את התקשורת שלנו באמצעות האינטרנט. (כגון ההמלצה לפתוח משא ומתן ברמה אישית ולהתעניין באדם ראשית לפני "הכניסה לעבודה") 6. האינטרנט מסתמן בעל חשיבות חברתית-אישית יותר מאשר כאנציקלופדיה אולטיבטיבית. 7. התכנים המתוארים בפרק נובעים וקשורים לגישת המשתתף השחקן ברשת (ACTOR NETWORK THEORY) למרות שהגישה אינה מוזכרת כלל במאמר.

Also on Fandom

Random wikia